רִקּוּד מְכֻשָּׁף

כְּשֶׁהִנִּיחַ לְרַגְלַי כּוֹס

לֹא יָדַעְתִּי לְשַׁבֵּר אוֹתָהּ.

כְּשֶׁהִזְמִין אוֹתִי לִרְקֹד

לֹא יָדַעְתִּי לְהִכָּנֵס

אֵל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו.

כְּשֶׁהִבְרִיחוּ אוֹתִי מִמֶּנּוּ

לֹא יָדַעְתִּי לָרוּץ אֵלָיו מִיָּד

קֳבָל עַם וְעֵדָה

חֵרֶף עֶמְדַּת מַלְעִיזִים.

מֶשֶׁך אוֹתָהּ תְּקוּפָה

רָקַדְתִּי עַצְמִי מִנֶּגֶד

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת 

בְּקֶצֶב מוּזִיקָה כְּשׁוּפָה.

רַק אֵלָיו כָּל מְאוֹדִי.

הוֹלֵם לְבָבוֹ נוֹצֵר סוֹדִי.

הַאִם אַךְ מִשְׁתּוֹבֵב הוּא

כְּשֶׁאֶת נַפְשִׁי הוּא שׁוֹבֶה ?

כְּלוּאָה בּחִבּוּר מְרַתֵּק

וְהוּא רָחוֹק שׁוֹתֵק

אֵינוֹ עִמָּדִי.

אַךְ טוֹב וְחֶסֶד יִרְדְּפוּהוּ.