קול קוֹרֵא

בָּאתִי מִן הַיָּם

וַהֲרֵינִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לַחֲזֹר

וּלְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בֵּין גַּלָּיו.

אַךְ נִרְאֶה שֶׁהַדֶּרֶךְ אֵלָיו

דּוֹרֶשֶׁת קֹדֶם טִפּוּס

עַל מָצוֹק תָּלוּל  

בְּכִוּוּן כַּר דֶּשֶׁא יָרֹק

הַמִּשְׂתָּרֵעַ בְּפִסְגָּתוֹ -

כְּדֵי לִרְאוֹת נְכוֹנָה

אֵיך לְהֵעָנוֹת

לִקְרִיאָתוֹ 

שֶׁל הַיָּם אֲשֶׁר לְמַטָּה

מְחַכֶּה לִי.

לֹא אֵדַע מָתַי

יִקְלֹט אוֹתִי לְתוֹכוֹ

וּבִזְרוֹעוֹת מִי.