כמו שפיריות

שׁוּב חָזַרְתִּי לְכָאן

לְהַקְרִיא לְךָ בְּלַחַשׁ

שִׁיר עַל הֵעָלְמוּתוֹ שֶׁל הַיֹּפִי

וְעַל הַנִּסְיוֹנוֹת

לְתַקֵּן אֶת סִדְקֵי הַלֵּב.

אָמַרְתְּ אַל תִּצְטַעֵר עַל הֶעָבָר

וַחֲבָל שֶׁעֲקֵבוֹת הַחַיִּים

יַחְמְקוּ וְיַחְלְפוּ לָהֶן בְּרֶגַע.

אֲבָל אַתְּ וַאֲנִי

כְּמוֹ זוּג שַׁפִּירִיּוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

תָּמִיד קְרוֹבִים לִפְנֵי הַמַּיִם בְּרִפְרוּף,

וְאַף שֶׁלְּעִתִּים הַקֶּשֶׁר נִפְרַם

עֲדַיִן הַקִּרְבָה יוֹדַעַת

לְהַקִּישׁ בְּדַלְתוֹת הָאַהֲבָה.

הִזָּהֲרִי לָךְ מִשְּׁלוּלִיּוֹת הַחֹרֶף

כִּי דֶּרֶךְ הַהִשְׁתַּקְּפוּת הַמַּיִם

כָּל אִישׁ מַבְחִין בָּרְגָשׁוֹת הַכֵּהִים שֶׁעַל גּוּפֵינו.