אֲזַמֵּרָה לְ-ה' בְּעוֹדִי

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר חָלַמְתִּי

שֶׁנָּתְנוּ שֵׁם לְקֹבֶץ יְצִירוֹתַי:

"פַּח זֶבֶל" - הַכֹּל לָאַשְׁפָּה.

יוֹתֵר מְאֻחָר, שָׁמַעְתִּי צִיּוּצֵי צִפֳּרִים

וּבִמְיֻחָד שְׁתַּיִם שֶׁסִּפְּרוֹ אַחַת לַשְּׁנִיָּה

סוֹדוֹת שֶׁסִּקְרְנוּ וּמָשְׁכוּ אוֹתִי

לַעֲזֹב וְלָצֵאת הַחוּצָה.

הָלַכְתִּי בַּשָּׂדוֹת, וְהָרוּחַ, הָרֵיחַ,

הַפְּרָחִים וְהַקּוֹצִים שֶׁזָּקְפוּ בְּגַאֲוָה

רָאשִׁי סַבָּא לְבָנִים, כַּדּוּרִיִּים,

שֶׁנָּפוֹצוּ לְכָל רוּחַ

בַּמַּגָּע הַקַּל שֶׁל אֶצְבְּעוֹתַי,

מִלְּאוּ אוֹתִי בִּשְׂחוֹק וְנֶחָמָה.

אָמַרְתִּי, אֲנִי זְקוּקָה לְאַשָּׁף

שֶׁיְּמַחְזֵר לִי אֶת הָאַשְׁפָּה.

שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתָהּ לִרְאוּיָה לְשִׁמּוּר.

נִזְכַּרְתִּי בְּפָסוּק תְּהִלִּים

שֶׁקָּרָאנוּ בְּלֵיל הַסֵּדֶר:

הַמְּקִימִי מֵעָפָר דַּל -

מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן.

שַׁרְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּפִלְאֵי הַטֶּבַע

הַחוֹבֵק בְּאוֹתָהּ אַהֲבָה וּתְשׂוּמֶת לֵב

אֶת הַקָּמֵל וְאֶת הָרַעֲנָן,

אֶת הַסַּסְגּוֹנִי וְאֶת הַצָּנוּעַ,

אֶת הַשּׁוֹמֵם וְאֶת הַשּׁוֹפֵעַ,

אֶת מַחְזוֹרִיּוֹת הַמָּוֶת וְהַצְּמִיחָה

לֹא רַק בֵּין הָעוֹנוֹת

אֶלָּא זֶה בְּצַד זֶה  -

בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת.

אָמַרְתִּי תּוֹדָה. הִנֵּה אָנִי כָּאן,

לוּ רַק לְסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ.

לוּ רַק לִקְרֹא בְּסֵפֶר מַעֲשֵׁי יָהּ -

לוּ רַק לִקְרֹא: יָהּ.

אֲזַמֵּרָה לְ-ה' בְּעוֹדִי -

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלְאוֹתֶיךָ.