שירים

מבראשית

 

מבראשית  /  יהושע רוזנברג

 

כבר אחרי החגים
החלו ימות החולין.
שוב מתחילים לקרוא מבראשית:

זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם

וַיְבָרֶךְ אֹתָם -

שני פרצופין היו לו לְאָדָם, אָחוֹר וָקֶדֶם,
הוא והיא גב אל גב

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם,

וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּו,

וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה

וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם.

 

אבל אנחנו, רַעְיָתִי תַמָּתִי,  

מראשית בריאתנו – כְּרֻבִים,

פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה

וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו,

ושלום ביניהם ואוהבים זה לזה

ונוהגים אהבה ורעות.

הייתה אהבתנו סְנֶה -

בֹּעֶרֶת כָּאֵשׁ וְאֵינֶנָּה אֻכָּלָה.

 

שוב מתחיל העולם מבראשית -

לבשו השמים את כסותם הלבנה

ומזגו כוס ראשון של ברכה,

כבר התקשט עץ השסק

בתכשיטי פרחיו הבוהקים

הרוח מלטף בעוז את ראשי הברושים

וּמְאַסֵּף ציפורים נדד לדרום.

 

ואני בשלכת.

הֲנִשְׁאַר בִּי כֹּח

להתחיל מִבְּרֵאשִׁית?

     

תגובות