מסע

מַסָּע/ עידית אורדן

מֵהָרֶגַע שֶׁאָנוּ נוֹלָדִים

אֲנַחְנוּ בְּמַסָּע, נוֹדְדִים

חַיֵּינוּ הֵם הָרִים וַעֲמָקִים

לְעִתִּים מְטַפְּסִים לִפְסָגוֹת וּלְעִתִּים נוֹפְלִים לַמַּעֲמַקִּים

יֵשׁ בִּנְתִיבֵינוּ מַהֲמוֹרוֹת

וְגַם  מִשְׁתַּלְּבוֹת בָּהֶם תְּמוּרוֹת.

בִּיצִיאָתֵנוּ לְמַסָּע

אָנוּ כָּל הַזְּמַן צוֹבְרִים מַשָּׂא

אֲנַחְנוּ מַעֲמִיסִים

אֶת כָּל מָה שֶׁאָנוּ מִתְנַסִּים

יֵשׁ כִּשְׁלוֹנוֹת  וְיֵשׁ גַּם הַצְלָחוֹת

עֶצֶב וּשְׂמָחוֹת.

מְחַפְּשִׂים לְחַיֵּינוּ מַשְׁמָעוּת

בְּתוֹךְ הַמְּצִיאוּת

לְלֹא אֶתְגָּרִים וּתְוַאי

הַחַיִּים יַחְלְפוּ עַל פָּנֵינוּ, וְדַי.

לְמַסַּע חַיֵּינוּ טָעַם לְהוֹסִיף ,לִרְקֹם חֲלוֹם

מְסַמְּנִים מַטָּרָה  לְהַגִּיעַ  עַד הֲלוֹם.

גַּם חֲלוֹם קָטָן מַסְפִּיק,

אַךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו לֹא נַפְסִיק.

 לְעִתִּים כְּדֵי שֶׁאֶת מַסָּעֵנוּ  נֵיטִיב

עָלֵינוּ לְשַׁנּוֹת נָתִיב.

נוּכַל לְהֵעָזֵר בְּהַצָּעוֹת וּבְדֵעוֹת  שֶׁל אֲחֵרִים

אַךְ אֶת הַהַחְלָטוֹת אָנוּ בּוֹחֲרִים.