חזרה ליצירות
שירים

מבוי הרוטינה

מלני | (29/10/2006 21:05) | 104 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
חש בצעדיו הרגרסיביים
מאמצם לקראת רצונותיו
כאילם בחלום אימתנות
דבריו נשמעים היטב, קולו מהדהד
בעודו מביט בקהל מולו
המונולוג נמשך כל עוד כוחו בעזרו
רגליו הכושלות העמידוהו איתן
מול רוב צמא להדי בוז הכשלונות
חש בזכוכית הניצבת בקרבתו
ידע שעליו להשאירה מקשה אחת
שמא ירווה צמאונם ותאוותם הכמעט קטלנית
מילים כאור נר עמום וברור כאחת
סערת החושים שחולל בלתי אמינה
דומיה שדורשת נשימת רווחה
ורעש מתנפץ כגלים מוכי תדהמה
יכול היה לומר כל אשר חפץ
אך.......המתין לבאות
החל צועד קדימה,
שעל ועוד אחד כצבי נרדף
לשמור על חיוו מפני ליש רעב
פיהם נפער ועינהם נעצמו בשלוה
אוזניהם נפתחו ולו רק מילה אחת או שתיים
יזכום בחיי עד זכים כפנינה
זכוכית קנקנו נתנפצה לשביבים
והתגלמותו כהתגלמות האחד והיחיד
הלך ללא אומר שוב
הטביע חותמו כמבקש זכרון
זכרון של עדי בעולם של חלודה
שאפתן כאם עייפה לצעדיו הראשונים של תינוקה
דורך על קוצים מכאיבים ואינו חשם
מסתובב כקיפוד מזויין
רגשותיו נעלמו בערימת השחת
כקרח מוצר ואדיר ביום חמסין
לכשימצא עדי בדמותו יעטפה בליבו המבקש
יביט בבבואתו יאמר קץ להפלגותיו
לאי שקרוא בשמו אל האני עצמי שלו. 

תגובות

חזרה ליצירות