מבן אדם לבן אנוש

אמונה באלוהים בשבילי זו ההבנה ששום דבר לא שייך לי בחיים, אלא הכל ניתן לנו מרגע שהנשמה שלנו מתגשמת בתור גוף אנושי נפלא ועד הרגע בו נשמתינו חוזרת אל המקור שלה כחלק בלתי נפרד מאלוהים והגוף האנושי הנפלא ששירת אותנו במסע החיים דועך וחוזר אל המקור שלו כחלק בלתי נפרד מן הטבע.

מתוך הבנה זו אני מגיעה למסקנה שגם במלוא כוחו של האדם הכח הוא אינו שלו ורק נתקבל מאלוהים היודע כל ומגן עלינו מרעה.

אם כך, מהו מלוא כוחו של האדם? כוחו של האדם לפי תפיסתי מורכב מכמה צדדים.

הפיזי- הגוף הנפלא שניתן לנו בהגיענו לעולם הזה שעושה את מרבית פעולותיו מבלי שנבחין בכך.

הרוחני- הנשמה, החלק המחובר ביותר אל המקור האלוהי, תודעה, מודעות.

המנטלי- הנפש, איך להשקיט אותה ולנהל רגשות.

האינטלקטואלי- השכל, מרכז הבקרה, הלוגיקה והאנליזה בקשר ישיר למציאות הנראית בעיניו של האדם.

שמחברים את כל אלה יחד במצב האופטימלי ביותר שלהם כשהם מאוזנים, האדם נמצא במלוא כוחו.

אך לאדם אין לשכוח אפילו לא לרגע שכוחו אינו משתווה לזה של אלוהים אלא כוחו הוא רק השתקפות של כוחו של אלוהים שעוברת לעולם הגשמי דרך עולמות גבוהים יותר ומזדקקת לכדי העולם הגשמי שאנו רואים מול עינינו וכחלק מההשתקפות הזו נוצרת סוג של הפרדה בה כל אדם מרגיש מופרד מן האחר ולכן הכח הוא שלו, אך אין זו המציאות האלוהית שטבעה חקוק בעולמינו, אלא שככל שעולים בעולמות, ההפרדה נעלמת והאחדות האלוהית מתגלית, רק אז באמת אחד יכול להגיע למסקנה שאכן הוא יכול להיות בן אדם במלוא כוחו, אך כוחו הוא לא שלו אלא השתקפות של האור והכח האלוהיים העוברים בין העולמות ומעניקים גם לאדם מאורם וכוחם.

על כך, כל מה שנשאר לומר אחרי תובנות כאלה זה תודה אלוהים על השפע הטוב שיש בחיי, תודה על השכל הישר, הנפש החופשייה, הנשמה המשוחררת והגוף המדהים שנתת לי בעולם הזה בחיים האלה. תודה אלוהים על הכל. תודה על כל מה שיש לי ועל מי שאני. תודה עליכם תודה שקראתם.