כִּי דָּנִי אֵל  וּמְצָאַנִי רְאוּיָה

 

"כִּי דָּנִי אֵל וּמְצָאַנִי רְאוּיָה"

הַפֶּלֶא הַזֶּה - הוּא כֹּל תְּשׁוּקָתִי.

אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לוֹ לַשָּׂטָן

הַמְּקַטְרֵג לִי בְּתוֹכִי

וְלָצֵאת לָאוֹר זַכָּאִית -

רַק אִם אַאֲמִין שֶׁזּוֹ

מְצִיאוּת אֶקְסיוֹמַטִית

שֶׁעַל אַף הָאַבְּסוּרְדִיוּת שֶׁלָּהּ

הִיא נְכוֹנָה כָּל הַזְּמַן.

 

וְזֶה כָּל כָּךְ נִבְצָר מִמֶּנִּי

 

בְּנֹסַח הַתְּפִלָּה הַיָּשָׁן

אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת  לְפָנֶיךָ, אֱלֹהַי

אַף שֶׁאֵינִי כְּדָאִית וּרְאוּיָה

חוּשָׁה נָא וְאַל נָא תִּתְעַלָּם.

אָנָּא זַכֵּנִי בְּחַסְדְךָ

מוֹסֵס אֶת הַמַּלְכֹּדֶת

הַלּוֹחֶצֶת הָאָיֻמָה.

 

אֵינִי יְכוֹלָה לְהֵחָלֵץ

אֶלָּא אִם

תַרְאֵנִי אֵיךְ לִהְיוֹת רְאוּיָה

כָּל הַזְּמַן.

 

אָנָּא קְרָב אֶל נַפְשִׁי גְּאֲלָה

אָז אָבוֹא וַאֲבָרֵךְ עַל הַיַּיִן

בָּרוּךְ בּוֹרֵא בְּצִיר עֲנָבִים.

 

וְלֹא קָם עָנָו כְּמֹשֶׁה

שֶׁרָאָה פָּנֶיךָ וְלֹא מֵת

 

עַד מָתַי אֶרְאֶה הָאָרֶץ הַטּוֹבָה

מִנֶּגֶד וְלֹא אָבוֹא בָּהּ.

עַד מָתַי לֹא אֶרְאֶה

שֶׁאֲנִי בְּעֶצֶם בָּאָרֶץ הַטּוֹבָה

בְּרֶגַע זֶה. כָּל הַזְּמַן.

 

הֲרֵינִי מֵתָה מְהַלֶכֶת

יוֹדַעַת כִּי כֹּל רֶגַע נָתוּן

הוּא מְלוֹא חַיִּים בְחַסְדֵךָ

פֶּלֶא מְהַלֵּךְ.

תּוֹדָה!

 

כַּרֶגַע נִדּוֹנָה לְכַף חוֹבָה

אָנָּא חּוּס עָלַי.

אַתָּה כָּל הַזְּמַן חָס.

 

חוּסִי עַל עַצְמֵךְ.  

כָּל כָּךְ כּוֹאֵב לָךְ.

מָה עֲוִית, מָה פָּשַׁעַתְּ

לָמָּה רֹאשֶך -  צִינוֹק

לָמָּה אֵין אַף צִפּוֹר

שָׁרָה בָּךְ עַכְשָׁו

בְּקוֹל מְלַטֵּף - כְּכַף חִבָּה.

 

כִּי דָּנִי אֵל וְּמְצָאַנִי רְאוּיָה...

פַּעַם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

אוּלַי לֹא רָחוֹק הַיּוֹם

חָזוֹן הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת

פֶּלֶא שֶׁאֲנִי מְחֻיֶבֶת

לְהַאֲמִין בּוֹ

תּוֹךְ יִסּוּרֵי גְּסִיסָה.

מַשֶּׁהוּ בִּי חַיָּב לָמוּת

וְאוּלַי זֶה רַק הָסַּפֶק

בְּעֶצֶם הֱיוֹתִי רְאוּיָה?

 

אוּלַי תָּבוֹא בִּמְהֵרָה לֵידָה מֵחָדָשׁ

ואֵמָּשַח בַּשֶׁמֶן הַמְּזֻכָּךְ

בְּרָאשִׁי

בְּכֹל עַצְמוּתִי

וְרָוַח לִי

וְהֵבֵאתִי רְוָחָה.

אֲנִי רוֹעֶדֶת

חָשָׁה זְרָמִים עֲדִינִים

 

אַל נָא תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהַי

אֵינִי יְכוֹלָה רֶגַע בִּלְעָדֶיךָ

אֵין לִי שׁוּם סִכּוּי.

  

נְקֻדּוֹת זְכוּת וּנְקֻדּוֹת חֹשֶׁךְ

זַעֲקִי את נִשְמָתֵךְְ

נֶפֶשׁ אֲהוּבָה:

 

פָּּחַד וְרָחַב לְבָבִי

תְּהִי נָא הַשָּׁעָה הַזֹאת

שְׁעַת רַחֲמִים

וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֵיךָ

 

אָנָּא הָרַחֲמָן,

לַמְּדֵנוּ מִדַּת הָרַחֲמִים

שִׂיא שֶל אַהֲבָה, הֲכָלָה

לְעַצְמֵנוּ לְזוּלָתֵנוּ.

הַנְחֵנוּ לִהְיוֹת רְאוּיִים.

כִּי בְּאֹורְךָ נִרְאֶה אוֹר.

 

הַשִׁיבָה לָנוּ שְׂשׂוֹן יִשְעֵךָ

וְרוּחַ נְדִיבָה

תִּסְמְכֵנוּ / תְּשָׂמְחֵנוּ.

 

אָנָּא, עַזְרֵנוּ

וְדַבְּקֵנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ

יִרְאַת כְּבוֹדֶךָ

וִיְדִיעַתְךָ בְּכֹל דְרָכֵינוּ.

 

וְאָזְרֵנוּ ואָמְצֵנוּ בְּכֹח אֱמוּנָתֶךָ,

לְלֹא מְצָרִים,

שֶׁתְּהֵא נִצְבֶּרֶת בְּכֹל מֵאוֹדֵנוּ

וּבְחֶדְוָה בְּאֲחְוָה וּבְעַנָוָה

נָקִים סֻכַּת דָּוִיד הַנּוֹפָלֶת

 

בְּ אַ הֲ בָ ה  רַ בָּ ה -

כִּי קָרוֹב הַדָּבָר

בְּפִינוּ וּבִלְבָבֵנוּ

לַעֲשֹׂותוֹ

 

וְשָׂמֵּחַ תְּשַמַּח רֵעִִים אֲהוּבִים

יַחְדָּו - תַּחַת חֻפָּתֶךָ

וְתָשׂוּשֹ עָלֵינוּ כִּמְשׂוֹש

חָתָן עַל כַּלָּה - 

לַנֶּצַח

 

וּמָתַק בְּפִינוּ

פְּרִי הַצַּבָּר  - שֶקְּלִיפָּּתוֹ קוֹצִים

וְתוֹכוֹ - דְּבַש.