הירהורים בערפל ביום חורף

הזרימה...

אהבתי את חנות הספרים המשומשים  

יום שמשי לך יצחק יקר

אני שומע את ג'רי מרסדן וקורא את השיר הנפלא שלך.כל מילה. כל גן. 

כל עדן לקום וללכת אליו.

אני שומע את ג'רי מרסדן וקורא את השיר הנפלא שלך.כל מילה. כל גן. 

כל עדן לקום וללכת אליו.

.

כמוֹ הזמנתָּ-הכנסתָּ אותי לשהוֹת מעט בהרהוריךָ, בעוֹלמוֹתיךָ, בעוֹלמךָ. 

שירךָ עוטף ומאפשר הצצה. 

ומה שנגלה לעינַי - הָא. 

ואז -

"עת ללכת. זמן לאהבה."

ובכן, כן: 

אהבתי מאוד-מאוד אֶת שירךָ. 

:))

תודה רבה-רבה!, יצחק יקר, יקר. 

שלךָ, תמיד (ברור...),

רבקה

---

עת ללכת 

לאחר הבשלת הקפה 

הפרידות האלו שלך כאן כמה נוגי בי 

עם בוקר 

כוס קפה טעים

ביחד יושבים ומדברים

על חנות הספרים ועל המדפים

אהבת,

אבל כעת הזמן ללכת..

שיר עוצמתי יצחק היקר , אני סקרן לדעת

מי היא אותה האחת ששירתך מופנת אליה, אל ליבה.

יום טוב

שמוליק

ביד ענוגה נגע בך הערב הזה והוליד בך הרהורים אשר ילדו שיר כה קסום עם קווי אופי אישיים לילדותך, לאהבת הספר. נהדר! 

נוצרים את סוד האהבה הזו, מצייצות כמוסיקה רקע לרומנטיקה המופיעה כאן.

לאהבות רכות-אדם

וביד ענוגה נגע בלבי שירך, ידידי היקר

נכנסתי אתך אל אותה חנות ספרים משומשים

וריח הקפה שבישלת עםה עלה באפי

וקיבלתי את לחישתך 

עת ללכת - זמן לאהבה...

המון המון תודה על שיר ענוג

יפים הם התיאורים בשירך הנהדר.

שתי אהבות כאן-אהבת הספר והקריאה, לצד האהבה בינו לבין. זו העת לאהבה!