מֶחֱוָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ

אֲנִי מְקַבֶּלֶת אֶת הַקֹּשִׁי וְהַכְּאֵב,

וְשָׂמָה אוֹתָם כַּאֲבָנִים תַּחְתַּי.

בְּפֶלֶא הֵן הוֹפְכוֹת לְאֶבֶן אַחַת,

הַמַּזְכִּירוֹת לִי אֶת הָאֶחָד: 

״בְּצֵל שַׁדַּי אֶתְלוֹנַן״.

בְּצִלּוֹ זוֹכָה לְהֵרָגַע וְלָלוּן ,

כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּלוּנוֹתַי -

הַבָּעַת כְּאֵבַי וּתְפִלּוֹתַי. 

עוֹטֵף בְּחֶמְלָתוֹ

וּמְרַכֵּך אֶת הַמַּצָּע הַנֻּקְשֶׁה.

וּכְמוֹ בַּחֲלוֹם הַסֻּלָּם –

שֶׁמַּלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

רָצּוֹא וָשׁוּב - 

אִם הֵם בְּמַעֲלָתָם כָּךְ,

אָז אַדְרַבָּא,

אַף לָנוּ בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ –

זֶה הַמַּהֲלָךְ:

עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת.

״יְרִידָה צֹרֶךְ עֲלִיָּה״ -

אִסּוּף נִיצוֹצוֹת אוֹר מִמַּעֲמַקִּים

הַעֲלָאָתָם וּמְסִירָתָם מַעְלָה,

וְ-  ״עֲלִיָּה צֹרֶךְ יְרִידָה״ -

קַבָּלַת אוֹר חָדָשׁ

מְרַפֵּא וּמְשַׂמֵּחַ מִמַעַל,  

עַל מְנַת לְהַשְׁפִּיעוֹ מַטָּה -

וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

מִבַּעַד לַכְּאֵב בּוֹקֵעַ חִיּוּךְ.

כְּמוֹ מתְרַחֵב וְנִפְקָח מַשֶּׁהוּ

בְּתוֹךְ רָאשִׁי.

דִּמְעוֹת הוֹדָיָה וּפְלִיאָה

נִקְבָּעוֹת בְּעֵינַי.