נְצִיבַת מֶלַח

בְּמַעֲלֶה הַדֶּרֶךְ

עוֹדָהּ נִצֶּבֶת

שִׁנֵּי הַזְּמַן

חוֹרְצוֹת בָּהּ סְדָקִים.

פָּנֶיהָ לַנֶּצַח

מוּסַבּוֹת לְאָחוֹר

עֵינֶיהָ תָּרוֹת לַשָּׁוְא

אַחַר שְׁבִיב שֶׁל אוֹר.

אֵיכָה כֹּה יִכְבַּד לִבָּם

שֶׁל אַנְשֵׁי עוֹלָמָהּ.

אוּלַי יִמָּצְאוּ בָּהֶם עֲשָׂרָה

שֶׁבִּזְכוּתָם לֹא תְּכַלֶּה

אֵשׁ וְגוֹפְרִית זָעֲמָה.

דּוּמָם הִיא עוֹמֶדֶת.

עֵינֶיהָ  - מַצֵּבָה שֶׁל מֶלַח

תְּפִלָּה לְהַפֵּךְ לְטוֹבָה

לֵב אֱנוֹשׁוּת חֲרוּכָה.