מסתור

מצאה לה מסתור בפינת החדר,
כשבלול בקונכייתו.
אין בה כוח, אין בה כמיהה,
מסתתרת מפני עצמה.

בפינת החדר מצאה לה מסתור,
רועדת בשקט את רעדיה,
בוכה בשקט את דמעותיה,
נעלמת לעצמה מעצמה.

בפינת החדר היא בוחרת לחדול,
שק דמעותיה יבש זה מכבר.
רק אני בר המזל ואסיר התודה
עת מתירה לי לבקר בקונכייתה.
 
 
המתריסה במסתור !
השיר הזה לך !