זחיחות

זְחִיחוּת

נוֹלַד לִי בֵּן קָטָן,

זָעִיר,

הוּא עוֹד יִגְדַּל יִהְיֶה חָתָן,

חַיִּים זוֹרְמִים, הַכֹּל מָהִיר.

בַּחוּץ אֲוִיר אָבִיךְ.

גַּרְגְּרִים שֶׁל אוֹר עָפִים בָּרוּחַ,

וְגֶשֶׁם אֶת הַחוֹל מַתִּיךְ,

רַק הָאָדָם כֻּלּוֹ זָחוּחַ.

תִּינוֹק גָּדַל, אֵיזוֹ צְמִיחָה,

גִּבְעוֹל זָקוּף עַתִּיר פְּרִיחָה,

עֹמֶס תְּלָאוֹת עַד גִּיל זִקְנָה,

בַּסּוֹף נִשְׁאֶרֶת רַק הַנְּשָׁמָה.

כִּי מָה אָדָם בְּסַךְ הַכֹּל

בַּסּוֹף מְעַט אָבָק וְחוֹל,

נִשָּׂא בָּרוּחַ לַשְּׁחָקִים,

אֶל גַּן הָעֵדֶן שֶׁהֵקִים.

         © יוסי (יוסה) שמואלי