עִם וּבְלִי נַעֲלַיִם

אָהַבְתִּי לְדַדּוֹת בַּנַּעֲלַיִם הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁל אַבָּא

וּלְאַבֵּד שִׁוּוּי מִשְׁקָל בְּנַעֲלֵי הֶעָקֵב שֶׁל אִמָּא.

גַּם עִם חֲבֶרְתִּי נָהַגְתִּי לְהַחֲלִיף נַעֲלַיִם -

שֶׁנָּתַנּוּ לְמִשְׂחַק הַקְּלָס הֲנָאָה כִּפְלַיִם.

הַחֲבֵרָה שֶׁלָּמְדָה אָז בַּלֶּט, הִצְעִידָה אוֹתָנוּ

בַּדֶּרֶךְ לְרוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, מַהֲלַךְ שֶׁל שָׁעָה

כַּאֲשֶׁר הָאֶצְבָּעוֹת מוֹבִילוֹת

וְאַחַר כָּךְ הֶעָקֵב. זֶה הָיָה מְאַתְגֵּר

וְגַם קְצָת כּוֹאֵב.

בּוֹסַסְנוּ בַּבֹּץ בְּחִפּוּשׁ אַחַר נַרְקִיסִים

נַעַל אַחַת טָבְעָה עָמֹק בַּאֲדָמָה,

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה  עִם הַנַּעַל שֶׁנּוֹתְרָה

וְעִם נַרְקִיס שֹׁחַד לְאִמָּא שֶׁהִתְרַעֲמָה.

נֶהֱנֵינוּ לַעֲמֹד יְחֵפוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם

הַגַּלִּים שָׁטְפוּ בְּבוֹאָם וּבְלֶכְתָּם

עָצַמְנוּ עֵינַיִם

וְהָיְתָה תְּחוּשָׁה שֶׁל נְסִיעָה.

כְּשֶׁגֶּשֶׁם עַז יָרַד,

אָהַבְנוּ לָלֶכֶת בְּמַגָּפַיִם בַּשְּׁלוּלִיוֹת

אַך לֹא יָדַעְתִּי לְנַחֵם אוֹתָהּ

בְּבִכְיָהּ הַמַּר מִקּוֹלוֹת

הָרְעָמִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים.

כַּיּוֹם כְּשֶׁמִּזְּמַן  אֵין כָּל קֶשֶׁר אִתָּהּ

חוֹלֶמֶת לְהַרְקִיד עַל בִּרְכַּי אֶת נְכָדַי

וּבֵינְתַיִם מְשַׁמְּשׁוֹת הֵן מַנָּח לַחֲתוּלוֹתַי.