שירים

גוּנטר ואני

7.4.21- ערב יום השואה

 

רוֹלנד הוא ידידי העדין

שהיום הוא כומר גרמני, מי

שבשנות השישים הקים יישוב בערבה

עד שהחברים הצברים סילקוהו בבושה-

לא מריר ולגמרי מבין- הצהיר ובעיניי הביט.

 

שוחחנו ליד אנדרטה- שואה וגבורה

בשלוחת "יד ושם" בגבעתיים

שעה שצלם  גרמני- פליט מאירן

הכין עם רולנד סרט דוקומנטרי רגיש

על שואת העיר קוֹבַל בה נולדה אימי.

 

ואז רולנד סיפר: גונטר ואני

יצאנו מהמרתף לראשונה

דְּרֶזְדֶּן שהופגזה כמעט נעלמה

אני הייתי בן שש

ובן דודי האַסְפֶּרְגֶר

בן העשר אמר:

הכנסייה נעלמה  

והנוף נראה חדש

אבל השמש במקומה נשארה.

 

שוחחנו הרבה, ורולנד,

בעברית רהוטה לחש שאלה:

ומה היחס לערבים?

עניתי- הכי טוב שאפשרי.

והוא שתק והביט לצדדים.

 

*-(רגע בחיים)

תגובות

דני זכריה / שתק והביט לצדדים / 07/04/2021 17:54
גלי צבי-ויס / השמש במקומה נשארת / 07/04/2021 18:00
רבקה ירון / *** / 07/04/2021 18:29
צבי רז / תודה רבקה / 07/04/2021 22:16
רבקה ירון / *** / 07/04/2021 22:48
שמואל כהן / באמת לא מבין? / 08/04/2021 05:02
אורנה / תודה / 08/04/2021 07:41
שמאי ארמן / אבל השמש נשארה / 08/04/2021 19:06