מרש רוסי
אני יושב במועדון הלילה החשוך, שצבע קירותיו הופך אפור בחשכה. ראשי האנשים ככתמים שחורים מתנועעים בתוך מסך עשן סיגריות כבד. עיניי צורבות ודומעות, אבל אני סובל בהנאה , סוף סוף אני יוצא לבד, וזאת ברשות אשתי, אני לא ביקשתי, יורם חברי הטוב תיכנן וביצע המזימה.
לפני שבוע מלאו לי ארבעים שנה, פתאום הרגשתי מזדקן, חיי חולפים מהר, רציתי להרגיש צעיר. לפחות לערב אחד.
יורם שרחמיו נכמרו עלי – יזם את הרעיון, תכנן וביצע אותו.
אני מביט באנשים כל אימת שאור הזרקור מסתובב, מביט בגיפופים בנשיקות שהם מרעיפים על בנות זוגם, ולא רע לי.
את יורם הכרתי בחדר הכושר של הקנטרי קלאב. אני נהגתי לבקר בחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע , ואילו יורם בכל יום ויום. לאט, לאט נרקמה בינינו ידידות נפלאה, פתחנו את ליבנו ואת ביתנו זה בפני זה.
אשתי תמי , גם היא הייתה נפגשת עם חוה, פעם בשבוע, בחוג הרצאות ביד לבנים.
תמי וחווה שתיהן מורות לחינוך גופני , חרוצות ופעלתניות.
בתוך אפלולית המועדון, ניגשת אלי נערה חביבה ומציעה לי כוס בורה, נעניתי בחיוב. הוצאתי שטר של חמישים ש"ח ואמרתי לה לשמור העודף לעצמה.
מולי בהפרש של ששני שולחנות, ישבה בחורה יפיפייה, והישירה מבט אלי. אני כמובן מרגיש חופשי ומביט בה חזרה. היא קמה וניגשת אלי . "אתה פנוי, אפשר להצטרף ?" הבלוטה שלי הפרישה הורמון וגופי כוסה זיעה.
"כן בבקשה" אמרתי, היא התיישבה על הכיסא מולי, סיכלה זוג רגליים חטובות, המוכנסות בתוך גרבי ניילון מבריקות. ציפור נפשי לא ידעה זמר טוב מזה.
באותו שבוע כמו תמיד, נפגשתי עם יורם בחדר הכושר. פני היו נפולים, וללא חשק רב, מתחתי וניפחתי את שרירי, לבל יפלו ואיראה תרח זקן . יורם מיד הבחין בפני העצובות, שאל, התעניין, הבין לליבי ואמר " יש לי רעיון מבריק, אתה תשמח לעשותו, אבל צריך לשכנע את הנשים מכוון שזה יהיה עד לאשמורת המאוחרת של הלילה"." מה אתה שח?" עניתי, וכולי אוזן, פניתי אליו, משווע למשב רוח רענן.
יורם התחיל לפרט ולדבר בהתלהבות יתרה, שרק הוסיפה להרגשת הריחוף של נשמתי, שיצאה מגופי לטיול קצר בגן העדן האבוד.
"יוסי אתה מקשיב לי,, בכוח רב הכנסתי חזרה את נשמתי לתוך גופי ועניתי, "כן, כן יורם , זה דבר נפלא, אבל תמי לא תסכים". "אני אדאג לזה, יוסי, אני אדאג". ואכן יורם דאג, הוא ניגש לתמי אשתי, ובחיוך ממזרי סיפר לה על מצב רוחי הקודר, והרצון החד פעמי שלי לצאת לבד, לילה אחד, לבילוי קצר.
וראה זה פלא , תמי מיד הסכימה ואפילו חייכה את החיוך המצודד, שאני כל אוהב, ושמזמן לא ראיתי.
שמח וטוב לב הסבתי לארוחת הערב, מחכה ליום המחרת. לסוף שבוע שכזה לא ייחלתי.
הזמנתי עוד כוס בירה לבחורה, ידיי גיששו לעברה, והיא התקרבה אלי. האור הצבעוני משח את זוג שדיה בצבע כתום, כשני תפוזים בשלים. סומק עלה בלחיי ( מזל שיש אפלולית) חיבקתיה חזק ושני שדיה התנפחו כבלון, (בטח היא לובשת חזיית פוש-אפ, למה תמי אף פעם לא לובשת חזייה כזאת ?). לגמתי מכוס הבירה וראשי סחרחר עלי.
יורם הזמין זוג כרטיסים למועדון הפנויים הכי "איני" ביפו.
הערב הגיע, אני מתקלח, מתבשם, ואשתי אינה מקנאה בי, טוב לי, אבל גם קצת רע לי. אחרי עשרים שנות נישואין, זה הערב הראשון שאני יוצא לבד ואשתי לא אומרת דבר. אבל אני לא קלקלתי את התוכנית. לבוש בבגדים, ספורט אלגנט, מגולח, נקי ומבושם הרגשתי נפלא. בעודי ממתין ליורם, צלצל הטלפון, תמי ענתה, אני מקשיב, "לא, לא חוה, הערב אני עייפה, הגברים יוצאים ויש לי הזדמנות לישון מוקדם, טוב, ביי" והניחה את השפופרת. אני מרוצה , דאגתי מה תעשה תמי הערב. אבל עכשיו אני שקט. היא תישן, שינה ערבה, אני לא אפריע לה לישון, והיא לא תפריע לי לבלות. יורם הגיע ואמר " תמי אל תדאגי, אנחנו נאחר " ויצאנו.
האור הצבעוני שוב עבר על גופה וצבע אותו בצבע ירוק. אני חש את ידיה הלוטפות את ירכיי ופותחות את רוכסני. רעד קל עבר בי, וחשבתי לברוח, אך משהו בי אמר לי, " יוסי לך על זה – זה פעם בחיים, ולא זזתי.
בחוץ יורם הצע שנסע ברכב שלי, אני מיד הסכמתי. בדרך שרנו וצחקנו עמו ילדים, עש שהגענו ליפו. יורם הסביר לי לאיזה רחוב להיכנס והיכן לחנות. אני , עושה כדבריך, שהרי הוא זה שהעניק לי את הערב הזה.
נכנסנו למועדון הלילה, יורם הוציא מכיסו את זוג הכרטיסים, האיש העומד בכניסה, ניקב הכרטיסים והשיב אותם ליורם. נכנסנו פנימה . התחלנו ערב נפלא. לאחר שעתיים, יורם אמר שהוא אינו חש בטוב, ורוצה לפרוש. אני קצת התאכזבתי, אבל הצעתי להסיעו הביתה. הוא סרב והתעקש להזמין מונית. כך נשארתי לבדי לבלות את הרב החופשי.
סיימנו ללגום את הבירה, לפתע פנתה לעברי הבחורה, "אצלי או אצלך" אמרה במבטא רוסי כבד. "אצלך" מיהרתי להשיב. מיד מצאתי את עצמי גוהר עליה, ידיי לופתות אותה בחוזקה, ולבי פועם בקצב מרש רוסי.
צנחתי תשוש, כמובן לא כמו בן עשרים, השינה כמעט השתלטה עלי, אבל אני חייב לזוז.
הרעפתי נשיקה חמה על שפתיה המשוחות בצבע אדום לוהט ויצאתי.
הגעתי הביתה. בשקט, על קצות האצבעות, נכנסתי למקלחת, פשטתי בגדיי, שטפתי פניי והופ למיטה. רעיתי שתחיה, ישנה שנת ישרים לא חשה בי. נרדמתי.
פקחתי עיניי אחרי שינה ארוכה, מביט בשעון, כמעט צהרים, קפצתי מהמיטה כנשוך נחש, רגליי היחפות דרכו על איזה נייר. המשכתי במהירות למקלחת. בתוך דקות יצאתי נקי ומסודר לנעול נעליי. שוב דרכתי על פיסת הנייר, התכופפתי והרמתי אותה. אלו היו זוג כרטיסים למועדון הפנויים – יפו.
רחלי גבאי
