מלאכים

כה תועה ומבולבלת

לא יודעת את השביל.

אולי לכאן אולי לשם

הוי אלי הראני דרך.

מה ולמה איך אדע

כה קטנה ואבודה.

כאן לבד גם רעבה

אף צמאה לאהבה.

בן בלי בית ובלי פרוטה

בלא פרוסה ועבודה.

אותה אוהב אותה רוצה

אך את ראשה היא סובבה

ללא דמעה וללא מלה

רק שמים גשומים.

כל אחד אל בפינתו

ללקק את הפצעים.

הוי אלי,  אתה בן זונה

ללא חמלה ואהבה

אך לא נורא יש גם מחר

אולי יבואו מלאכים.