סיפורים
כיפה דו פרצופית
כיפה דו פרצופית
צלצול פעמון בית הספר קרא לתלמידים לסיים הפסקתם ולשוב לכיתות.
אני עומד בפינה ומביט בהם, היום הייתי שומר הסף, כמו שאומרים, בכל ההפסקות הייתי איתם. הם אוהבים אותי מאד למרות שהם לא יודעים דבר עליי ועל חיי האמיתיים.
מה שלומך אפרים
ברוך השם
היית חולה אתמול , לא ראיתי אותך בתפילות
כן אני הייתי חולה אבל בעזרת השם יצאתי מזה
כן בעזרת השם תמשיך להיות בריא
כל בוקר אני מתעורר עם תחתוני הבוקסר המקושקשים שלי, גופי העליון ערום וחלק משיער, כן, חלק משיער כיוון שאני מוריד בשעווה, כך אני אוהב, אני הולך למקלחת יחף,
מתקלח ומתגלח רק במכונה , אני רוצה לוק כזה כמו כולם, מביט במראה ומרוצה. השפם מטופח להפליא , המשקפיים השחורות מונחות על אפי המגובן ומסתירות את עיניי החומות.
אני לובש גופיה ועליה הציצית, ועליהם אני לובש חולצה לבנה ומכנסיים שחורות.
את הנעליים השחורות אני כל כך שונא אבל אין לי ברירה , אני חייב לנעול אותם.
אחרי כל ההכנות, אני שם את הכיפה הדו פרצופית שלי על הראש עם סיכת ראש פשוטה .
כך אני יוצא מביתי ולובש את דמות המחנך הדתי.
המכונית הישנה שלי מחכה מול הבית, אני מתניע ונוסע. החנייה מול בית הספר לילדים שנפלטו ממערכת החינוך היא גדולה.
בשער בית הספר מקבל את פניי השומר החרדי.
בוקר טוב כבוד המורה טוביה
בוקר טוב לך זרח
מה שלומך
ברוך השם ומה שלומך זרח
ברוך השם , בעזרת השם אשתי צריכה ללדת היום , אז אולי יבוא זכריה לחליף אותי
בעזרת השם תצא בשלום היא ופרי ביטנה
אני לוחץ את ידו ומעביר ידי לפי כנושק אותה.
חדר התפילות כבר כמעט מלא, אני נושק למזוזה ונכנס. אני משתדל לעמוד בסוף השורות כדי שלא יעקבו אחרי שפתיי . אם אני עייף אני לא קורא את כל התפילה, אני רק ממלמל כאילו שאני מתפלל, העיקר שאני מתנדנד והסידור בידיי. גם היום עשיתי כך.
השנה אני מלמד אנגלית בכיתה מאד בעייתית. הנערים הם בני שבע עשרה שנפלטו מישיבות ומבתים בעייתיים. אני נכנס לכיתה נושק למזוזה ומיישר את הכיפה שעל ראשי, נותן מבט חטוף על התלמידים העומדים לכבודי , מאותת להם ביד לשבת ומתחיל בשיעור.
אני מסיים את השיעור ויוצא לשמור בחוץ.
בעודי מסתובב בין הנערים אני קולט בזווית עיני קבוצת תלמידים מתגודדים. אני פוסע לאיטי ומגיע אליהם , הם מיד מחביאים ביניהם משהו לבל אראה. אני מתקרב ומציץ אל תוך המעגל הקבוצתי וכולם מתאבנים .
כבוד המורה
שלום לכם מה אתם מחביאים כאן
שום דבר כבוד המורה
אתה ירמי , תוציא את ידיך מאחוריך ותראה לי מה יש לך שם
ירמי רועד כולו פוחד ממני, כי אני מחזיק אותם קצר. הוא מוציא את ידיו מאחורי גבו ונותן לי ירחון חילוני של נשים
מה התועבה הזאת לכם פה, מי הביא את זה לכאן ירחם השם
אף אחד לא עונה לי, כולם משתתקים, פחד גדול נראה על פניהם. אני פותח את העיתון ורואה, בחורות ערומות בכל מיני תנוחות. לחץ הדם שלי עולה ונפשי משתוקקת להמשיך ולדפדף בעיתון התועבה הזה . אני כובש את יצרי וממשיך להתבונן בפרצופים המפוחדים מולי.
אני מחרים להם את העיתון ומורה להם להיכנס לחדר המנהל. אני פשוט מעביר לו את הבעיה ומקווה שישאיר בידיי את הירחון .
פעמון בית הספר מורה על סוף היום. אני צועד עם כולם לעבר חדר התפילות ועומד בסוף כהרגלי. אני בכלל לא מרוכז בתפילה, כל הזמן חושב על הבחורות שראיתי בירחון, וואללה כוסיות כאלה ממש מחרמנות.
בסוף התפילה אני ממהר לצאת ועובר דרך השער, אני רואה את זרח עדיין שם.
מה עושה צדיק כמוך פה כשאשתו צריכה ללדת בעזרת השם
בעזרת השם יתברך יקראו לי כשתבוא השעה
השם ייתן לך ברכה משמיים
אני יוצא לעבר מכוניתי , נכנס מתניע וטס הביתה. כבר בדרך אני מוריד את הכיפה הדו פרצופית שלי , ברמזור מוציא מסרק קטן מתיקי ומסתרק מעביר את השיער אחורה כמו בסרט גריז. איך שאני מגיע הביתה משיל את כל שיירי הדת ועולה על תלבושת סופר חילונית שלי , הבוקסר הצבעוני שלי וחזי הערום.
אשתי נכנסת גם היא וקופצת עליי בחיבוק מחרמן. אני לש את שני שידיה בידיי ולוחץ אותה אל גופי. אני אוהב לראות אותה עם השמלה הצהובה שמבליטה את גופה הרזה ,שיערה השחור גולש על חזה ועיניה הירוקות מביטות בי.
אהלאן אשתי האהובה מה הבאת מהסופר ?
תשמע בא לך לאכול בחוץ היום
סחטיין עלייך , את מזמינה אותי
כן, חרמניקו יאללה תתלבש
איפוא שמת את הג'ינס שלי נו כבר
קוקו אתה או מה, זה על המיטה
אני לובש את הג'ינס החדש, חולצת טריקו לבנה, מחבק את אשתי ומרעיף עליה נשיקה צרפתית חמה ויוצא איתה לארוחת שרימפס כמו שאנחנו אוהבים.
רחלי גבאי
|
