צרות העיניים

בימים האלה הכל במהופך
כל דבר פשוט הופך למסובך.
אי אפשר לדעת מי אויב ומי ידיד
כשכולם אוכלים ספגטי
(הם) לא חושבים על הנזיד.

אם יש לך מרה גדולה
אל תפנה לאלוהים ותאמר לו
שיש לך מרה גדולה,
פנה אל המרה
ותאמר לה שיש לך אל גדול.

כשהרוע דיגיטלי והכל מדווח
טוב הלב (כבר) לא ספונטני והופך למצרך.
מספיק מבט חטוף בזום או בנייד
כדי לקלוט שהטמטום
(כמו חומר) עובר מיד ליד.

אם יש לך צרה גדולה
אל תפנה לאלוהים ותאמר לו
שיש לך צרה גדולה,
פנה אל הצרה ותאמר לה
שיש לך אל גדול.

כשאני עומד ומביט למרחק,
זה לא חשוב לראות הבית בקצה האופק.
מה שחשוב זה:
האם אני רואה את האופק?

אם יש לי צרה גדולה
לא אפנה לאלוהים ואומר לו
שיש לי צרה גדולה,
אפנה אל הצרה ואומר לה
שיש לי אל גדול.