נקודת שבירה

כה נכון המשפט הזה. כל האנלוגיה למרחבי הסוואנה ומאבקי ההישרדות מעצים את האמירה שלך. 

כי בכך מותר האדם על הבהמה, והיא את בחירותיה עושה הדמות בשירך 

לא תמיד, גם זה לא תמיד. אבל סיימת עם עצב שכזה. אין ספק שהיגון ממוטט כמו קיר רטוב שמתפורר על יושביו

החיים מתנהלים עלי פי חוקי הטבע

יש ימים של שמחה ושל יגון

יש לאדם את הבחירה 

לבחור את התחושה

אך עליו לדעת כי יגון 

מביא אסון ..

תודה  אביעד על השיר עם תובנות רבות על התנהגות האדם ותחושותיו.

יום טוב 

שמוליק

בעוד הלב קובע את קצב הפעימות,

הנפש מתרחבת בעמקות הנשימות.

ההתבוננות הפנימית היא לא טובה ולא רעה,

ככל שהיא צלולה יותר היא חזקה יותר.