אחי גיבורי התהילה

אֵחִי גִּבּוֹרֵי הַתְּהִילָה

מְאוֹר הַנֵּר רוֹאִים זִיקִים מִנְּתִיב הָעֲשָׂרָה.

יַד מָרְדְּכַי וְאֶרֶז מֶלַח אָרֶץ לְתִפְאָרָה.

וּבְרוּחַ הַצָּפוֹן הַסֹּרֵרָה,

חוֹבְקִים כָּרְמִיָּה וּגְבַרְעָם אֶת צְפוֹן הָרְצוּעָה.

וּבַמִּזְרָח – שְׂדֵרוֹת, גֵּבִים, נִיר עַם,

מְפַלְּסִים לְסַעַד אֶת דַּרְכָּם.

וּכְפַר עַזָּה נַחַל עֹז,

סוֹפְגִים בְּאֵלֶם אֶת חלקם.

מָה רַבּוּ הַכִּסּוּפִים מִבְּאֵרִי לְתֵל רֵעִים.

עֵין הַשְּׁלוֹשָׁה דּוֹמַעַת בְּמַבָּט אֶל הַנִּירִים הַיְּרֻקִּים.

וּבִרְעֹם הַתּוֹתָחִים בְּאֵשׁ עַזָּה,

נִיר עֹז וּמָגֵן הֵם מִבְטָחִים.

וּבַדָּרוֹם סוּפָה חוֹבֶקֶת אֶת חוֹלִית וְנִיר יִצְחָק,

וּכְשֶׁאֵימַת טִילִים חוֹנֶקֶת

עוֹלָם שַׁלְוָה יִרְחַק,

כרם שָׁלוֹם גּוֹנַחַת וּמֻכָּהּ עַד דַּק.

אֵלֶּה אָחִי גִּבּוֹרֵי הַתְּהִילָה,

מִצָּפוֹן וְעַד דָּרוֹם,

עוֹטְפִים אֶת עַזָּה, מֵעָבָר וְעַד הַיּוֹם.

תְּנוּ כָּבוֹד לְאֵלֶּה, לָהֶם הָרְגִיעָה חֲלוֹם.

© יוסי (יוסה) שמואלי