מועדון שניים שניים- חלק אחרון

חלק ד – סוף דבר.

צלצול הטלפון שבביתו העיר את שימי. השעה היתה חמש לפנות בוקר. מעברו השני של הקו נשמע קולו המוכר של דודי.

"בוקר טוב, מה קרה?" שאל שימי בדאגה.

"בוקר טוב, אז מה, שמעתי שהתחלת עם פרידה."

"כן, אחרי שהבנתי שנפרדתם." ענה שימי כשקורי השינה עדיין על פניו.

"אני מאחל לך בהצלחה, היא תלחץ עליך להתחתן איתה כמו שעשתה לי"

"מה ענית לה?" שאל שימי.

"לא עניתי, פשוט ניתקתי מגע איתה".

שימי לא ענה, הוא חש זעם גדול על התנהגותו של דודי." הוא יכול היה להגיד לה שהוא רוצה לסיים את הקשר, כך לא מתנהגים."

"תודה על האינפורמציה, תשאיר את זה בשבילי". שימי סגר את הטלפון.

בחודשים הבאים הקשר בין פרידה ושימי רק הלך והתהדק. שימי, בכל פעם כשיכול היה מגיע לשער הסמינר כדי להסיע את פרידה לביתה, ושם היה נפרד ממנה.

"בוא תעלה אלי הביתה" אמרה פרידה והישרה מבט אליו. היה זה יום חמישי.

שימי היה מופתע, אף פעם לא הציעה לו לעלות לביתה.

"טוב בסדר" גמגם משהו, ועלה אחרי פרידה לביתה .

ההורים של פרידה לא היו בבית, הם נסעו לטיול של ארבעה ימים לים המלח במסגרת העבודה של אביה.

הם התיישבו על המיטה בחדרה של פרידה.

"שימי אנחנו יוצאים כבר כמה חודשים, אתה מאד מוצא חן בעיני. איך אתה רואה את המשך היחסים בינינו?"

אני בחור רציני פרידה, אני רוצה להתחתן איתך" כך, בפסקנות מחד ובהתרגשות מאידך אמר שימי תוך שהוא מחבק את פרידה.

פרידה הייתה מאד נרגשת. חלומה עומד להתגשם. הנה עכשיו תתחתן ותקים  משפחה, וכך לא תצטרך גם להתגייס לצבא.

פרידה נישקה בעוצמה רבה את שפתיו של שמי.

"גם אני רוצה להתחתן איתך, אתה הבחור עליו חלמתי תמיד שאיתו אוכל להקים משפחה" לחשה באוזניו תוך שהיא מנשקת את כל חלקי פניו.

שימי זרם עם פרידה  כשהיא החלה לפרום את כפתורי חולצתו. כשהיו ערומים

שכבו מחובקים במיטת היחיד של פרידה. ידיהם בחנו כל קמט ובליטה בגופם.

"אהוב שלי" לחשה פרידה כשהיא מצמידה את שימי חזק לגופה.

הגניחות של פרידה היו הפעם ברורות ולא צריך להיות פרשן כדי להבין מדוע.

כשסיימו את מעשה האהבה נשארו לשכב חבוקים. שמי נישק את מצחה של פרידה ולחש באוזנה מילות אהבה. הוא חזר פעמים רבות על אהבתו אליה ועל רצונו להתחתן איתה.

שימי היה בן בית אצל פרידה, גם  בעיני הוריה הוא מצא חן,  והם ראו בו חתן ראוי לבתם. פרידה עברה לגור אצל שימי, הם חיו כמו זוג נשוי לכל דבר. תשעה חודשים מאוחר יותר החליטו להתחתן. את החתונה החליטו לעשות במועדון שתיים שתיים.

הייתה זו חתונה מהסרטים, חבריו הרבים של שימי הרימו גבוה את פרידה ואת שימי על שני כיסאות תוך כדי ריקוד סוער. התקליטן השמיע שוב ושוב ממיטב הלהיטים של שנות השישים. פרידה בשמלת כלה לבנה זוהרת ושימי בחליפת חתן בצבע קרם

נראו מאושרים.

בפינת המועדון הסתודד לו דודי עם שושי החברה של פרידה. לפתע שניהם  ניגשו לפרידה ושימי.

 "אנחנו מאחלים לכם מזל טוב, אושר ועושר וכל מה שאתם רוצים" אמרה שושי כשהיא מחזיקה בידו של דודי.

"זכיתם" הוסיף דודי כשחיוך גדול מרוח על פניו, כשהוא מביט לסירוגין בפרידה ובשימי.

"תודה, תודה" אמרו יחד שימי ופרידה כשהם מחזיקים יד ביד.

"תיזהרי ממנו" צחקה פרידה.

"הוא השתנה לטובה, גם אנחנו החלטתנו להתחתן.." אמרה שושי כשחיוך רחב על פניה.

מועדון שתים שתיים, היה המקום הכי חשוב לסטודנטים באותם הימים. שם נרקמו אהבות כשכדור הבדולח הפיץ רסיסי אור בצבעים שונים על פני הסטודנטים המחובקים והאוהבים.

את סיפור אהבתם שהתחיל במועדון שתים שתיים פרידה ושימי  עוד יספרו יום אחד לנכדים.

תם ונשלם.