שׁוֹתֶלֶת אוֹתִיּוֹת - לבמת הדיון

מי ייתן וכולנו רק נזרע אהבה

והצילום-מקסים

ממש תאור הליכי יצירה בהשארה מושבית:)*** חשתי אותך כאחות 

צריך לטפח את שתלי המילים

והן יצמיחו פרחים 

שאפשר לקטוף

לשים באגרטל

ולהתענג על ריחם

ריח של שירים.

אביה יקרה, גלי היא כמו נפש תאומה לי

אבל - אני עדיין נורית 

אבל זה בסדר להתבלבל...

חיבוק שולחת לך 

אֶל גִּנַּת לִבֵּךְ יָרַדְתְּ

לִרְאוֹת הַאִם

צָמְחוּ שָׁם הַמִּלִּים

אוֹתָן שָׁתַלְתְּ.

בְּאַהֲבָה וּרְגִישׁוּת

אֶת הַשְּׁתִילִים

אַתְּ מְטַפַּחַת 

כִּי בְּסוֹף הֵם יַהַפְכוּ

 אָז לְשִׁירִים

אוֹתָם תִּשְׁתְּלִי

בְּלֵב הָאֲנָשִׁים

בְּאַהֲבָה.

מקסים השיר  שכתבת אביה לבמת הדיון של נורית , שירתך הגדלה בתוך ליבך מלאה באהבה אותה את מקרינה על כולנו .

שבוע טוב מלא באהבה

שמוליק

.

אביה יקרה, אהובה, 

כתבתְ ותיארתָּ אֶת תקוותם של כל הכותבים באשר הם: סופרים ומשוררים בעלֵי שם ותהילה אף הם מתפללים שלא ישתקו המילים. 

שלא ייאלמו, שלא ייעלמו. 

ושני הצילומים - שלא במקרה הם נקראים "תקווה" - הם נפלאים: איך הם צומחים לאט, לאט, בהשגחתך האוהבת. 

זאת אַתְּ, אביה יקרה מאוד. אַתְּ הקרקע הפורייה למילותייךְ, לשירייךְ. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על שירייךְ, ותודה רבה-רבה-רבה לךְ על מי שאַתְּ. 

אוהבת אֶת שירתךְ, אוהבת אותךְ מאוד,

רבקה

---

כמו איכר מסור את מטפחת את האהבה ומבקשת לשתול אותיות של אהבה, שיפרחו ויגדלו וישגשגו. 

ואת ברוך שכזה מלטף גורמת להם לפרוח עד לרגע הקליימקס 

שתלנית וגננת של שירה יפיפיה  הצומחת מנבט ועד לפריחתה כשירה קסומה שאת מעלה כאן באתר להנאת החברים הקוראים בך.

תודה רבה יקרה, צהריים טובים ושבוע שכולו טוב.

אביה יקרה

תשתלי אותיות של אהבה שתמצמחנה ותפרחנה ואנחנו

נהנה מן הפירות

מקסים השיר אשה אהובה

שבוע טוב

ממני מרים

ואביה המקסימה תיזכר לנצח

מקסים הכתוב 

תודה 

כמו דרך בן שבילי הפרחים יודעת את לגעת בי תמיד 

זה סוד האהבה לטפח ברוך ובחמלה.

לאהבות מוצלחות-אדם