מילה אחר מילה

היא המחליטה לאן יוביל שירך ומתי יסתיים, אכן כך 

לא ביעף ידך כותבת אך כמו יד נעלמה-מנחה את ידך. זו המוזה עצמה. 

את שירך

הנמצא בתוך ליבך

המוזה שרה לך,

ואתה כותב את המילים,

וכשהיא מפסיקה לשיר

נגמרו המילים

נגמר השיר..

מקסים דני היקר ,  אני מאחל לך ביקור תדיר ורציף ולאורך זמן של המוזה אצלך.

יום טוב

שמוליק

שלא ייגמר לעולם.... לא השיר ולא הלב הגדול המאציל והנפלא שלך!

העולם זקוק לאנשים טובים וברי לבב כמותך.

אחכ' זה רק לערוך והכל טוב :)*** 

דני יקר

יפה כתבת על המוזה -הוכחת זאת בשירך המקסים

יום נעים

ממני מרים

.

חמוד-חמוד. 

והמוזה הלכה לה ..? 

או שהיא אצלךָ? 

אני מקווה שכֵּן, שהיא אצלךָ.

תודה רבה-רבה על שורותיךָ, דני יקר מאוד. 

רבקה

---

יש לה דרכים מוזרות, למוזה

היא באה כשהיא רוצה

ונעלמת כשהיא רוצה.

נפלא כשהיא מגיעה לביקור

ואז אתה כותב שיר יפה!