ובתוך המשולש

  ובתוך המשולש 

״ובתוך המשולש הפרוותי שלך תחושי עונג עם הישר זוית שלי ״

לילך היתה בריאיון לעבודה במשרד מהנדסים מאד ידוע ומכובד, בתל- אביב .

לילך למדה שרטוט טכני במשך שנה במכללה מאד יוקרתית, בעיר דרומית לתל- אביב

לאחר שהשתחררה מהשירות הצבאי , היא שירתה כפקידה פלוגתית 

מה שנקרא שירות מועיל … 

ואכן השירות הצבאי הועיל ללילך, שם  היא רכשה עקרונות של לוחמנית, ומיד זיהתה שיש פה משהו , במהלך הריאיון,  המגרה את חושיה …

ולא, אין זה גירוי חושני, לא  בגוף שלה בכל אופן,

 אך, בהחלט עורר את ריריות פיה, יותר נכון, התסיס את לשונה…

עיניה ירקו שחור- פחם , כמו שיער ראשה , היא אפויה דיו , 

כל חייה הילכה על גחלים,  נזהרת  מכאלה, גברברים,,,

השתוררה מבוכה, במשרד למהנדסי אינסטלציה, 

לילך ישבה שלובת רגליים, בחצאית שחורה צמודה לירכיה,

 וחולצה לבנה,מכופתרת בצווארון המעוטר במלמלה ורדרדה,

מבושמת ממיטב הבשמים, וייצוגית כראוי למעמד 

לילך התרגשה מול המראיין, 

שמו אורי.

אורי לבש חולצה לבנה, עם צווארון, מחברת לבוש מכובדת ,קרוקודיל, גם מכנסי הג׳ינס -ליווייס,  

עיניו נצצו בטורקיז עז, הוא לא היה מגולח, שפתיו הכהות ביצבצו  בין שערות פניו ,בחן, 

גם עור פניו השחום, ועל אצבעו לא נצצה טבעת זהב…

חשבה בליבה לילך בהתלהבות יתרה -   לא נשוי הבחור ?!… 

הוא שאל אותה משהו, היא לא הקשיבה , עיניה שוטטו ברחבי החדר, 

הריהוט חדשני ומבריק בניקיונו  משך את ליבה כמו היה זה חדר- שינה חלומי , ותהתה אם גם לה יהיה  כזה , אי פעם בחייה … 

״ אני מבינה שהסתיים הריאיון…״ 

 ״תלוי בך…״ - השיב  לקונית , בין חיוך לבין גיחוך, ובהה בתמונה

העומדת על שולחנו  מול עיניו בלבד, לילך לא היתה יכולה לראות מה בתמונה 

לא בזווית ראיה זו , והמשיכה בתהייתה …

כשתקום מהכיסא שהיה נוח עד לאותו משפט שיצא מפיו -

״ולתוך המשולש הפרוותי שלך,תחושי…״ 

התלחץ את ידו ?!…  

 כי כך קידם את פניה, כשנכנסה לחדר בתחילת הריאיון 

בלחיצת יד 

לילי   א…