מזל מחלקת התה / פרק ג

פרק ג' מזל מחלקת התה

מתוק אמרתי, באמת מתוק.

בשבוע שעבר כול יום ראיתי את משה לוקח כדור וואחרי זה רס, רס עם שולה הבייתה.

אז רסיתי לדעת, וואולי הוא חולה וואולי הוא לוקח מין הזה, העלים האלו, שכחתי איך קוראים להם, וואני רוסה לדעת מה יש לו. זה בגלל שאני דואגת לו, באמת.

וואתמול שאני מנאקה את הריספה , אחרי שמשה הלך הבייתה אני יעני מנגבת את השולחן שלו ופתחתי את המגירה שלו ווחיפשתי כדורים, באמת אני לא יודעת לקרוא אז החזרתי למקום כול דבר שהוסאתי, עד שהגעתי למטה למטה ווראיתי כדורים כחולים כאלה, וואי וואי משה משה.

ונזכרתי בזכריו שלי, גם היה לו במגירה שלו כדורים כחולים כאלה, וואיי לי.

זכריו היה כול ערב לוקח מין הכדור הכחול הזה והולך לשכנה שלנו. זאתי מאריאם ככה קוראים לה, מָרְיָאם המרוקאית, רזה כמו מקל, הסערות שלה סהובות מהסבע שהיא סובעת ווהעיניים שלה כמו חתול, ווהוא הולך אליה כול ערב.

וואני נשארת לבד וזה מעסבן אותי מאד, אז פעם אחת שהלכתי למורדוך ספרתי לו על זכריו שלי ווהוא אמר לי ,

"מזל תשמעי, יש אשה אחת ברדיו שאת יכולה לשאול אותה על זכריה שלך , היא יודעת את הדברים האלה טוב מאד"

"מה זה מורדוך , יעני זה המקסוע שלה, היא רופאה של הגברים האלה?"

"כן מזל, היא מדברת ברדיו בלילה, אל תשני ותטלפני אליה הנה המספר"

וואני לקחתי המספר והלכתי לבית. ווכול השבוע חשבתי וחשבתי מה לעשות, בחוס היה גשם חזק וולא יכלתי לישון אז מתי שזכריו היה אצל המאריאם הזאתי עם הסערות הסהובות האלה , אני בשקט בשקט הלכתי לטלפון וסיבבתי את המספרים כומו שמורדוך כתב לי וופתאום...

"הלו , מין שם ?"

אמרתי " אני , מזל, מזל שבילי מרחוב שמואל הנגיד 12"

"יופי מה תשאלי?"

"אני לא יודעת אבל בעלי זכריו , כול ערב לוקח מין הכדור הכחול הזה ווהולך לשכנה, וואני לבד מה אני יעשה?"

ווהיא אמרה לי " הוא לוקח אולי מין הכדור הזה שנותן כוח לגברים, זה באטאמין"

וואני שמחתי זה באטאמין נותן כוח אז אולי גם אני יקח, פתאום היא סעקה עלי,

"לא , לא מזל, זה רק לגברים, שמעת"

"כן, שמעתי, למה את סועקת, אני שומעת"

אז משה לוקח מין הבאטמין הזה, אההה, אז אני לקחתי הכדורים שלו וושמתי בכיס של השמלה של שולה.

המשך יבוא....

רחלי ג.

05.12   © כל הזכויות שמורות למחברת