עוגיית מזל/ש.כהן
"קווי לטוב צפי לרע", איה הביטה בפתק, אותו הוציאה מתוך עוגיית המזל,
שאותה לקחה מתוך קופסת פח קטנה בצבע שחור, שהייתה מונחת על השולחן במסעדה הסינית הקטנה ברח' סלמה בתל-אביב.
היא הביטה לסירוגין בפתק וברונן שישב מולה, ובעיניה ניכרה מבוכה רבה.
"תגיד, אתה מאמין בעוגיית מזל? שאלה לפתע את רונן.
"לא", השיב רונן כשהוא מחייך קלות.
"בכל זאת תיקח עוגייה" ביקשה איה.
"טוב, מה אני לא אעשה בשבילך" ענה רונן.
רונן שלף עוגייה, בצע אותה לשניים, והוציא את הפתק.
" אהבת חייך נמצאת מתחת לאפך" – רונן קרא בקול רם את הפתק.
"אני מאמינה בעוגית מזל" – ענתה איה .
"מה היה כתוב בפתק שלך?" – שאל רונן.
"לא חשוב, אני רוצה הביתה" - ענתה.
"מלצר, חשבון בבקשה", איה שילמה על כוס הקפה ששתתה, ולחצה לרונן את היד לשלום.
"להתראות ", אמרה ויצאה מן המסעדה.
רונן גבר תמיר, נאה מאד כבן שלושים וחמש נשאר לשבת, הוא היה המום מהתנהגותה של איה. שנים ניסה למצוא זוגיות יציבה אך ללא הצלחה. איה היתה הראשונה שעשתה לו את זה .
"למה היא החליטה לעזוב, מה לא היה בסדר איתי?" שאל את עצמו.
כשלא מצא תשובה, ביקש לשלם עבור כוס הקפה שלו,
"סליחה, אני מעונין לקנות את כל עוגיות המזל שבקופסה " פנה רונן למלצר.
"אני אבדוק אם זה אפשרי" אמר המלצר וצלצל למנהל המסעדה .
"זה יעלה לך מאה שקלים" חזר המלצר לרונן עם תשובה.
רונן שילם עבור הקפה וקופסת עוגיות המזל, ויצא מהמסעדה בדרך לביתו.
*
איה, צעירה נאה עם שיער שחור ארוך כבת שלושים עובדת במשרד ליחסי ציבור בבניין מרכזי בתל- אביב.
היא האמינה שתמצא זוגיות באתר ההיכרויות אליו נרשמה. את כל הדייטים שקבעה קיימה במסעדה הסינית הקטנה, ותמיד לקחה עוגיית מזל, וקראה את מה שהיה כתוב בפתק שהיה בתוך העוגייה. איה האמינה בעוגיות המזל, ולא היתה מוכנה לוותר עליהן כשנפגשה לדייטים. רוב המשפטים היו סתמיים כמו אותם גברים שהגיעו לפגישה איתה, והיא תמיד ידעה לנפנף אותם בסוף הדייט.
לאחר שעזבה בפתאומיות את רונן במסעדה נסעה לביתה. השעה הייתה שמונה בערב, היה זה יום חורפי וגשום. אחרי שהחנתה את מכוניתה הקטנה בחניון הבניין בו גרה, נכנסה לביתה, הניחה את המטרייה הרטובה בפינת החדר, פשטה את בגדיה, התקלחה ולבשה פיג'מה חמה ונכנסה למיטה. היא הביטה בטלפון הסלולרי שלה, וראתה שנכנסה הודעה חדשה. היתה זו הודעה מרונן.
*
רונן נסע לביתו במכונית המאזדה החדשה שלו, שאותה קנה לפני מספר שבועות.
הגשם שהצליף על החלון הקשה על הראיה, ולכן נהג במשנה זהירות. כשראה את עצמו בבית, יצאה ממנו אנחת רווחה.
כשנכנס הביתה, הניח את קופסת עוגיות המזל על השולחן בסלון. המחשבה על עזיבתה הפתאומית של איה הטרידה את מנוחתו. רונן פשט את בגדיו, התקלח, ולאחר מכן נכנס למיטתו. את מספר הטלפון של איה שמר ברשימת אנשי הקשר אצלו בנייד. הוא החליט לשלוח לה הודעה בזו הלשון:
"איה יקרה, כשפגשתי אותך אתמול, ליבי פעם בחוזקה. הרגשתי שאתך זה משהו אחר ושונה מכל מה שהכרתי קודם. נכון, זה מצחיק לומר זאת כבר בפגישה הראשונה, אבל כך הרגשתי. אני לא יודע מה גרם לך לעזוב בפתאומיות וללכת ולהשאיר אותי עם שאלות רבות. אשמח לקבל ממך הבהרות – רונן".
ההמשך מחר
