אהבת נשים
החלונות נופצו והזגוגיות היו מפוזרות על פני הרצפה.
המוט היה מושלך בפינת החדר, והיא לא היית שם.
התעוררתי בשעה תשע, קורי השינה בעיניי עדיין טוויים, ואני מתהפכת מצד לצד ממאנת לקום, נמצאת באיזשהו חלום שטוב לי להישאר בו ואין אני חייבת לקום.
עברה עוד שעה והשמש כבר במרכז החדר ואני עוד במיטה, השלכתי את השמיכה , מתחתי ידיי לצדדים וקיפלתי רגליי והופ,חייבת לקום,עמדתי על שתי רגליי ובהיתי בקיר
קיר לבן שאין בו חיים כמו חיי, שיעמם לי הייתי חייבת לתת קצת תזוזה לחיי, בעל אין לי, אני גרושה שעובדת במשמרות ,והרגשתי שאני שקופה כמו זכוכית, כולם עוברים דרכי ולא נעצרים ואני נשארת במקום עומדת בלי תזוזה.
ההחלטה התהוותה במוחי זמן רב עד שיום אחד החלטתי להגשימה.
חיפשתי קומונה של נשים בלבד,ונכנסתי וחיפשתי נפש תאומה שאוהב אותה.
היה זה יום ראשון בשבוע ,יום אביבי עם ריח פרחים באוויר, פסעתי במהירות לעבר בית הקומונה ונפשי כמהה לאהבה.
נכנסתי , כולן ישבו כבר בחצי מעגל והמפעילה באמצע, אני נאה בלונדית מלידה ,חטובה להפליא , לבושי מותאם לאופנת העונה, נכנסתי וכל העיניים מביטות בי, יישרתי גבי והלכתי באיטיות לעבר כסא פנוי, התיישבתי ותרתי בעיניי על כל הבנות הישובות בחצי העיגול, ונעצרתי על בחורה תמירה בתספורת קצוצה ופסים בשיערה , עיני איילה חומות ופנים רציניות. נשביתי בקסמיה, הבטתי היישר אל עיניה וקרצתי לה.
המפעילה סיימה את השעה והבנות התחילו להתפזר, אני נשארתי ישובה על כיסאי, הבחורה ניגשה אליי ושאלה לשמי, עניתי ," דגנית", והיא השלימה "ושמי כוכי". מכאן הדרך הייתה כבר סלולה,יצאנו משם שלובי זרוע, בהמשך הדרך חיבקה אותי והמשכנו לבתי. כשהגענו הוצאתי את צרור המפתחות ופתחתי את הדלת, היא נכנסה אל הסלון וישבה על ספת העור שלי, פניה מחייכות אליי, ועיניה עורגות , אני הרגשתי שליבי האיץ פעימותיו, ורציתי את הרגע המיוחד הזה.
היא שאלה היכן חדר השינה, פסעה לשם ויצאה כעבור דקה עם לבוש מינימלי, פי התמלא ריר שחנק את גרוני, רצתי למטבח ושתיתי כוס מים, לקרר את התרגשותי, היא הייתה רגועה להפליא, כנראה שהיא לא כמוני , זו לה לא הפעם הראשונה, היא המתינה בסבלנות עד שארגיש נוח בחברתה, לא נרגעתי אך תאוותי גברה, רצתי לחדר והתפשטתי , נשארתי עם החוטיני שלי בלבד, וניגשתי אליה, ישבתי לצידה, והיא בעדינות נגעה בי, ולאט לאט נרגעתי וְהִתְחַלְתִּי לֶהֱנוֹת ממגע ידה , מלטיפותיה העדינות ומחום גופה.
התעוררתי בבוקר כשהיא לצידי,לרגע תהיתי מה מעשיי אך חזרתי לרגעי אמש והמשכתי במשחק.
לימים הפכה להיות בת זוגי למרות מריבותינו העזות עקב השתלטותה על כל צעדיי, כל אימת ששוחחתי עם גבר היא הכתה בי בלשונה ובידה.
יום אחד אזרתי אומץ והודעתי לה שרצוני להיפרד, את היום הזה לא אשכח, היא הפכה להיות למפלצת שלקוחה מהאגדות, רדפה אותי עד למקום עבודתי , ניפצה את שמשות החלונות ,גידפה והרסה כל רהיט וברחה.
חיי הפכו גיהינום ולא יכולתי להשתחרר, אז חרשתי מזימה, התחפשתי לאישה אחרת, חבשתי פאה שחורה ובגדים שונים וארבתי לה.
היא יצאה ממקום עבודתה בחצות, בלשתי אחריה בשקט עד לקטע חשוך ושם הפלתי אותה ארצה וכרכתי חבל סביב צווארה, הידקתי אותו חזק ככל שיכולתי עד לאפיסת כוחותיה, השארתי אותה בשטח וברחתי.
חזרתי הביתה , שתיתי בקבוק שיכר וישנתי.
הבוקר הפציע בקול קריאת התרנגול, השמש חדרה מבעד לחרכי התריס וליטפה את פניי, ראשי היה כבד ואוזניי אטומות, קבס עלה בגרוני, התהפכתי לצד שני ונרדמתי שוב.
קול סירנת המשטרה צרם את אוזניי והלם בראשי הסחרחר, נשמעה דפיקה בדלת , דידיתי לעבר הדלת ופתחתי אותה, השוטר אחז בי שלא אפול,הושיב אותי ודיבר אליי, וכשהתאוששתי נלקחתי לחקירה.
לא הודאתי אך הראיות היו מרשיעות ונכלאתי.
שילמתי על מעשיי.
היום אני אישה בת שמונים ללא ילדים וללא משפחה.
רק רציתי לֶהֱנוֹת בחיי המשעממים.
