סיפורים

קטע כזה עם אוכל

אף אחד לא מבין. אף אחד לא יודע מה עובר לי בראש.

אף אחד לא קולט מה קורה לי אפילו כשסתם שואלים אותי ״מה מתכננתלאכול היום לצהריים?״ ״איך הייתה ארוחת הבוקר?״ ״רעבה?״ את השאלות האלה אנשים שואלים גם אנשים רגילים, הן חלקמשיחה לכל דבר. אצלי, טוב אצלי זה לא ככה.

השאלות האלה גורמות לי לרעד ולחרדה. ״למה לא סיימת את בצלחת?״ משתיק אותי, מכניס אותי לסרטים…

הייתי אמורה לסיים? זה ניצחון או כישלון? זה יעזור? אני אוכל אחכ יותר? אני אמורה לאכול אחכ יותר?

למה אני לא מצליחה לסיים? אני עדיין רעבה?

אני מרגישה כלכך חסרת אונים ויכולת במצב הזה. אני מכשילה את עצמי.

אני אפילו לא מצליחה לפתח הפרעת אכילה כמו שצריך.

תחושת כישלון. עוד תחום שלא הולך לי, שיש כאלה שטובות יותר. 

תגובות

שמואל כהן / ממש קטע / 29/09/2021 12:58
גלי צבי-ויס / הפרעות אכילה / 29/09/2021 16:59
לילכוש / רגשת אותי במילותייך / 15/10/2021 14:42