עד אז…

הוא ידע לאהוב אותך בלי סוף, הרגשת שהוא מלאך, שאתם בגן עדן, ליבך הבתולי לא חשש אז מנוסטלגיה מתעתעת. מהכותרת של השיר ניכר שהיום את חוששת מנוסטלגיה מתעתעת. תודה רבה לך לילי היקרה, סופ"ש מחבק. 

מִמְּרוֹמֵי הַזִּכְרוֹנוֹת

וְהַנּוֹסְטַלְגִּיָּה

אַתְּ נִזְכֶּרֶת בְּאַהֲבָה וְגַעְגּוּעַ

אֵיךְ יְדַעְתֶּם לֶאֱהֹב

וְלָעוּף בְּיַחַד אֶל מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת

וְעַכְשָׁו הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה מְתַעְתַּעַת..

מקסים לילי יקרה השיר על אהבתכם בימי צעירותכם

ממרומי הזיכרונות והנוסטלגיה המתעתעת.

שבת שלום וחיבוק מני

שמוליק

עפת ללא חשש וסחפת איתך את האהוב, ויחד ללא חשש עד הרקיע השביעי, מקסים ביופיו 

השיר האחרון שלי "המרפסת" עדיין לא התאוששתי ממנו . יהיה לך כואב אם תעייני ...לפני זה היה "לרצוח אישה" גם שם מנסה להתאושש:) בטוח שהשבת תעזור לי 

איך יכולת לדעת, כיצד יכולת לקרוא את העתיד לבוא. והעצב מצוי שם, דווקא במבט הנוסטלגי אל אותם ימים. 

כתיבה מדהימה