עקדת יצחק – פרק ז'
המשרד של ארנון
הלוחית על דלת החדר הכריזה " ארנון לוינסקי אדריכל " .
בבנין של שלוש קומות בתל אביב היה ממוקם משרדו של ארנון. בקומה השנייה חלקו שלושה אדריכלים חדרים. חדרו של ארנון היה בסוף המסדרון, חדר גדול ומואר היטב, מרוהט בצנעה. שולחן גדול אך לא יקר במיוחד , כיסא משרדי מעור ואגרטל פרחים גדול בפינת החדר, התמונות הנמצאות על הקירות היו פרי עמלו, תכנונים שהוא תכנן.
ארנון אהב את עבודתו מאד. את ביתו הוא תכנן אפילו את הגינה, אורנה אשתו לא התערבה כמעט בתכנון זה היה הבייבי שלו. היא הייתה עונה רק על שאלות שהוא שאל אותה.
- אורנה מה דעתך שנעשה דק מצד הסלון, למרות שהוא צריך טיפול מדי שנה
- כן גם אני אוהבת דק זה משרה אווירה חמימה על הסביבה
- איזה צבע את רוצה
- חום כהה ארנון כדי שלא יראו עליו כתמים
- את עם הניקיונות שלך אבל בסדר נעשה חום
כך היו מתדיינים ארנון ואורנה שהייתה מעט גבוהה ממנו ובהירה יותר. עיניה היו עגולות וירוקות כשל חתול גופה היה רזה ולגילה הייתה דיי מושכת. לעומתה ארנון היה קצת מלא
ושחרחר . גבר חרוץ וחברותי מאד.
ארנון ישב במשרדו כשנשמעה דפיקה בדלת.
הדלת נפתחה ואורנה נכנסה .
- קבענו לאכול בחוץ היום שכחת ?
- אוי באמת שכחתי אני עסוק מאד, אבל אם הבטחתי אז בואי.
ארנון קם חיבק את אשתו והעניק לה נשיקה, לקח את מעילו ויצאו.
כך מדי פעם הייתה אורנה קובעת עם ארנון ויוצאים לאכול. פעם במסעדה ביפו ופעם במסעדה בתל אביב ופעם במקום אחר. לפעמים היו מצרפים את יוכי לארוחה אם היא הייתה פנויה במקרה. ולפעמים אפילו אחיה של יוכי צחי היה מצטרף אליהם אם היה בחופשה מהיחידה שלו.
כולם אהבו את הפגישות האלה מחוץ לבית שארגנה אורנה. בסוף הארוחה היו אומרים לה.
- אמא את עשר תמשיכי עם המסורת הזו.
ואורנה הייתה כל כך שמחה שכבר הייתה קובעת עוד פגישה קרובה.
הוולוו חנה בחניית הבניין בקומה התחתונה מינוס שתיים. ארנון ואורנה ירדו שלובי זרועות לרכב.
רחלי גבאי
המשך יבוא
עקדת יצחק נוסח חדש / פרק ח
פרק ח
נרות ריחניים דלקו על שולחן האוכל, אמא של יוכי , אורנה, הייתה מומחית בעיצוב שולחנות אוכל, פעם שולחן עם מפת זהב ופעם מפה כחולה אבל תמיד ידעה להוסיף את הדבר המיוחד שישווה לשולחן מעמד מכובד ומושך עיניים.
כולם המתינו לצלצול פעמון האינטרקום שבכניסה לבית, היה שקט מוחלט רק העיניים דיברו.
-אבא אולי נדליק איזה דיסק שקט ? מה אתה אומר ?
-כן למה לא
יוכי שלפה דיסק אחד והכניסה למערכת המתקדמת שבסלון הבית והדליקה אותה, קולות של פסנתר ענוגות נשמעו ברקע.
הצלצול שהמתינו לו צלצל רק פעם אחת וכבר יוכי רצה אל השער לקבל את פני אהובה.
יריב לא הרעיף נשיקה לשפתיה של אהובתו , הוא כל כך התרגש , והיא לא לחצה.
הגוף רעד , והידיים החזקות לרגע נחלשו ואחיזתו הייתה רפויה בתוך ידה של יוכי.
המוסכניק היה לזמן מה שקוף ללא הביטחון המופרז שלו. כמו בצילום רנטגן הלב היה אדום ומלא דם העומד לפרוץ אל תוך הוורידים המשורטטים על גופו.
הזוג נכנס שלובי ידיים, יוכי הציגה את יריב קודם לאמא ואחר כך לאבא.
ההורים חייכו חיוך מעושה והזמינו את יריב לשולחן.
הם הביטו בו , הביטו ביוכי ונדמה היה להם שהנה הם זוג נאה ומתאים מבחינה חיצונית, אך מה יהיה הלאה , הם לא אהבו את המוסך, את המוסכניק, את ההתאמה הזו שבחרה ביתם.
אורנה פנתה אל יריב "במה אתה עוסק ?"
יריב השתנק לפני שענה "יש לי מוסך משלי "
"אווו " העיר ארנון
"כסף בטח יש, ומה עם לימודים ?" שאל אבא של יוכי
" אהם , אהם, אני רוצה ללמוד בשנה הבאה" ענה יריב
ולא פירט מה ללמוד ועוד פרטים, ההורים הבינו ולא רצו להביך אותו .
אורנה החלה להגיש את הארוחה, מנה ראשונה , מנה שניה ושלישית.
יוכי ראתה שיריב לא מסתדר עם כל כלי האוכל והסכום, לכן היא עזרה לו בבדיחות הדעת לבל הוריה יחושו את בורותו של אהובה.
היא כל כך השתדלה להציג אותו כאדם חיובי ורצוי.
הארוחה הסתיימה ויריב נשם לרווחה , הודה להורים בלחיצת יד ופנה ללכת.
יוכי ליוותה אותו לשער הרעיפה נשיקה חמה על שפתיו ולחשה.
"אהובי שלי , אני לא אעזוב אותך לעולם"
יריב עלה על הגיפ ודהר לביתו כשרוחו טובה עליו.
יוכי שבה אל הסלון ושאלה " אבא מה דעתך ?"
רחלי גבאי
המשך יבוא
