עקדת יצחק נוסח חדש / פרק ט
הדילמה
הוריה של יוכי נשארו ישובים ליד שולחן האוכל דוממים.
הם לא ידעו איך לומר ליוכי שהם לא יתנו לה להמשיך עם הבחור הזה.
אם הם יאסרו עליה במפורש, היא תמשיך בהסתר, הם ראו את זה לפי מבטי העיניים שלהם, שילוב הזרועות והמבוכה של יריב, ואם הם יתחמקו באלגנטיות מתשובות ברורות גם היא תמשיך לצאת אתו וגם תכעס עליהם בכל מקרה.
עד שהיא חזרה מהפרידה בשער החצר הם ניסו לדבר ביניהם מה ואיך לומר לביתם את הדעה והרצון שלהם.
יוכי חזרה ושאלה את אביה לגבי דעתו ואחר פנתה בעיניה לאימה.
"תראי יוכי חמודה, האם נראה לך מתאים הבחור הזה ?"
ארנון ניסה בעדינות לשמוע את תשובתה, הוא לא רצה עדיין להפעיל לחץ עליה.
"אבא, כן נראה לי וגם אני אוהבת אותו מאד"
היא לא סיפרה בכלל על התנהגותו האגרסיבית של אהובה, ידעה שאם רק תספר על מקרה אחד ייסגר השער מול יריב ואין חזרה.
"מה קרה אבא, לא אהבתם אותו ?"
"יוכי מתוקה , את כעת לומדת ותתעסקי בלימודים, הוא בטח אדם עסוק כל היום במוסך ובטח אין לו זמן אפילו לדבר איתך " ניסתה אורנה להסביר
"מה פתאום, אנחנו מדברים כל הזמן" פלטה יוכי , ולא שמה לב שהיא מנדבת הוכחות להורים .
"טוב, בואי בינתיים תעזרי לי לפנות את השולחן" אמרה אורנה כדי להסיט את השיחה ולהמשיך לאחר מכן לחשוב על דרך להניא אותה מדרך זו.
יוכי החלה לפנות את השולחן, ארנון נשאר ליד השולחן מליט פניו בידיו, כמו אדם עייף מתלאות היום.
יוכי הגישה לאימה את מגשי האוכל ושאלה
"אמא, מה קורה פה? למה אתם מנסים לשלול ?"
אורנה אימה ניסתה להסביר לה את הבדלי המעמדות שלהם ושל יוכי ויריב, ניסתה בדרך עדינה וקרובה ליוכי לפרוס בפניה את הקשיים.
"אמא דיי, כל הזמן עשיתי כרצונכם ואני לומדת כרצונכם אבל לא אעזוב את יריב.
בתוכה יוכי הבינה את כל הקשיים ואת דברי הוריה אבל לא הייתה מסוגלת לעזוב את יריב , את מגעו ואת האהבה שהרעיף עליה.
היא פרשה והסתגרה בחדרה ולא יצאה להמשיך ולדבר עם הוריה, אף הם לא המשיכו כרגע בשכנועים או בלחצים, הם נכנסו לחדרם והדממה שררה בכותלי הבית.
רחלי גבאי
המשך יבוא
פרק י / עקדת יצחק
המעקב
ארנון לא אהב ולא הסכים ליחסים של ביתו עם יריב. הוא תכנן מהלך סודי בלי לשתף איש. הוא שכר שרותי מעקב אחרי ביתו.
למחרת הפגישה יוכי יצאה לאוניברסיטה כרגיל. בהפסקה ישבו כל הסטודנטים בקפיטריה , גם שימי היה שם, הוא התקרב אל יוכי פינה כיסא וישב.
"יוכי, את באה למסיבה הלילה ?" שאל שימי
"בטח סיום שנה, הכי כיף , אתה מגיע גם ?" ענתה בשאלה
"האם אפשר לבוא לקחת אותך ?"
יוכי היססה, לפתע נזכרה שאולי יריב יבוא או יידע שהיא הלכה עם אחר, אוייי
היא החליטה לשתף את יריב ולהציע לו לבוא איתה.
"אהה, אני חושבת שהחבר שלי יוכל לבוא איתי, בכל אופן תודה לך שימי"
היא פחדה אפילו לענות לו שהיא תסכים לנסוע אתו במקרה והחבר שלה לא יוכל להגיע.
שימי כיווץ את עיניו אך לא ענה דבר רק הנהן בראשו לאות הסכמה, הוא קם והלך משם.
יוכי פתאום חשה מעט אכזבה, כל כך רצתה לבלות קצת לבד עם כל החברים בלי הלחץ של יריב. לא הבינה את התחושה המוזרה הזאת שחשה. קצת מועקה וקצת רצון לצעוק לשימי "כן בוא תאסוף אותי בערב" אך לא העזה.
בסיום הלימודים יריב המתין לה בשער. היא התקרבה אליו והוא כמו תמיד לחץ אותה אל ליבו אבל חש מין ריחוק כזה , היא לא נמרחה עליו בתשוקה.
"יוכיייי מה קרה, האם ההורים שלך אמרו לך משהו ?"
"לאאא מה פתאום , אני הלכתי ישר לישון והיום מוקדם יצאתי ללימודים" ענתה ברעד קל.
יריב קיבל את התשובה ולא המשיך לשאול, התניע את הרכב ולקח את יוכי לדירתו.
במרחק מה, מאחורי שיחים סבוכים ישב אדם עם משקפת ועקב אחרי הזוג.
צילום ועוד צילום ויש ראיות.
הזוג נכנס לדירה ויריב הניף את יוכי ישר לחדר השינה, שם אהב אותה עם ידיו השריריות וגופו החסון שכל כך אהבה, ועל רגעים אלה לא יכולה הייתה לוותר.
"יריבי שלי , תגיד, יש לי מסיבת חוף של סוף השנה על שפת הים בלילה, תרצה לבוא איתי ?" שאלה וליטפה את פניו בידיה העדינות.
הוא נמס ממגעה האוהב , אך בתוכו התבייש לבוא בין כל הסטודנטים המשכילים האלה . יריב זע בתנועת נחש בתוך המיטה וקם להכין לעצמו כוס קפה.
"תכף אבדוק. רוצה קפה ?" הסיט את השיחה ולקח פסק זמן לחשוב.
"יריב מה אתה צריך לבדוק, אם אתה לא יכול אלך לבד"
הקפה נשפך ודמו בער בו, היא רוצה ללכת לבד, חשב, למה ? שאל את עצמו.
הוא נשאר עומד עם הגב אליה והרבה מחשבות התרצצו במוחו.
רחלי גבאי
המשך יבוא
