פרק 19
עקדת יצחק נוסח חדש
הפגישה
שימי המתין ליוכי בהרצאה והיא לא הגיעה, הוא החל לחשוש לשלומה והחליט לבקר את הוריה. הוא התקשר לארנון וביקש להיפגש איתו במשרד.
הוא אהב את יוכי והדאגה לשלומה הטריפה את דעתו. הוא לא מצא מנוח.
הימים היו ימי קיץ של סוף שנת הלימודים , הסטודנטים היו עסוקים איש בחייו ובעתידו, הסתיימה שנת לימודים ראשונה בלימודי הרפואה.
שימי הכיר את יריב וראה את התנהגותו ואת יחסיו עם יוכי, זה מאד כאב לו אבל לא רצה להתערב וגם חשש מיריב. הפעם אזר אומץ ופנה לארנון.
שימי התכונן למפגש, בחר חולצה ספורטיבית ומכנסיים תואמים , התניע את הרכב הישן שלו ודהר אל משרדו של ארנון.
ליבו פעם בחוזקה הדאגה ליוכי בלבלה חושיו, הוא כל כך רצה אותה ולא ידע איך לגנוב אותה מגבר כזה. הוא חייב לרכוש את אמונה ואמונו של ארנון והכין את כל המילים שיאמר בפניו.
הפעמון צלצל והמזכירה שאלה לשמו והוא נכנס. על המדרגות צעד, צעד אחר צעד משנן את מילותיו, עד לפתח דלת המשרד.
דלת המשרד נפתחה ופניו של ארנון ניבטו מחייכים, הוא קם לקראתו והזמין אותו לשבת. ליבו של שימי דפק במהירות כקטר רכבת על מסילת ברזל , משקשק וחורק, צופר במקטעים.
פניו האדימו וארנון חש בזה ושאל
" אפשר להציע לך קפה או מיץ ?"
" כן קפה תודה" ענה ונשם עמוקות.
"אני שמח שבאת , יוכי מרגישה טוב יותר ותוכל לבקר אותה היא בבית"
"מה קרה לה דאגתי לא ראיתי אותה יותר משבוע " אמר שימי בהתרגשות
"הייתה קצת חולה והיום הכל בסדר, לך תבקר אותה אודיע לה היא בטח תשמח לראות אותך" לחץ ארנון
ההתרגשות של שימי לאט, לאט פגה והוא חייך
כוס הקפה הגיע עם המזכירה והוגש לשימי על השולחן.
הוא החל לוגם מהקפה ומביט בארנון שסוקר אותו מכף רגל ועד ראש.
הם שוחחו על הלימודים ועל החבריות של הצעירים, וארנון התקרב מאד לשימי והעדיף אותו כמובן על פני יריב. הם לא הזכירו את יריב.
כשיצא שימי מהמשרד מיהר ארנון להודיע ליוכי על הביקור שיבוא.
" יוכי חמודה, שימי יבוא לבקר אותך , אני אמרתי לו שהיית קצת חולה, כמובן לא לספר לו דבר, את מבינה " אמר ארנון בקול סמכותי וגם אוהב
" איך אתה יודע אבא" ענתה בשאלה
"הוא ביקר אותי במשרד ומאד דאג לך יוכי"
"טוב נו שיבוא" היא קצת נלחצה מהביקור הזה בגלל הרגשות המעורבים שלה היום.
ליבה היה עדיין של יריב , למרות כל מה שעשה אך היא ידעה שלא תוכל להיות אהובתו יותר, הוא לא יתקבל בשום מקום וגם לא אצלה, רק בליבה שמרה לו את הרגעים היפים והעמוקים שהיו להם יחד, את הנשיקות שלו , את הלטיפות, את ההתעלסות הסודית ואת החיזור התמידי והחם שלו. את המילים החושקות שהראו כמה אהב אותה, את אלו היא הפכה והפכה בהם כל היום , אך את הדברים הרעים היא אחסנה בתא אחד עמוק במוחה.
רחלי גבאי
המשך יבוא
פרק 20
עקדת יצחק נוסח חדש
בבקתה
המוסך של יריב המשיך לעבוד כרגיל, הפועלים באו לעבודה ועלי מחמוד, פועל ערבי מעזה היה הבוס בינתיים וכולם צייתו לו.
עלי מחמוד אהב מאד את יריב, הוא היה הסגן שלו וכולם ידעו זאת. הוא ידע היכן יריב מתחבא, זה היה מקום המסתור שלו כשעבר לישראל ללא אשרה, ויריב קיבל אותו וטיפח אותו ועזר לו מאד.
היום מחמוד עובד עם אשרת כניסה לעבודה בישראל והוא מאד מאושר להביא פרנסה למשפחתו בעזה. אותו יום נעדר יריב עד שעות הערב המאוחרות ועלי מחמוד דאג לו מאד, הוא לא ידע מה לעשות, הוא פחד ללכת לבקתה שמא יעקבו אחריו לכן הוא המתין כמה ימים עד שהחליט ללכת לחפש את יריב.
הוא ארז מנת מזון באמתחתו ובאשמורת הלילה יצא לחפש את יריב.
חשכה ועלטה כבדה שררה בשדה הנטוש ועלי מחמוד צעד עם פנס קטן ופילס לו את הדרך , ליבו ניבא לו רעות והוא התפלל למוחמד שיעזור לו למצוא את יריב. הוא צעד בין שיחים יבשים ועשבים שוטים ולא חש מאומה , כל כך רצה למצוא את יריב, האיש הטוב שעזר לו בחיים והוא רצה להשיב לו טובה.
הוא היה קרוב למקום ובאור הפנס ראה איש מקושש עשבים ואוכל ממש כמו הדינוזאורים הפרי הסטורים של פעם. התקרב לאט, לאט, בצעדים קטנים ובחשש גדול נכנס לבקתה והמתין, היה בטוח שזה יריב בחוץ אבל לא לקח סיכון וחשב , אם זה לא יריב אז הוא יתעמת איתו ויברח.
יריב שדמותו השתנתה נכנס לבקתה והכיר את עלי מחמוד.
" אוי עלי חביבי, איך מצאת אותי אולי הבאת לי קצת אוכל אני מת מרעב"
" יא חביבי אתה איש טוב בטח הבאתי לך הרבה אוכל, ספר לי מה קרה"
יריב טרף את המזון וסיפר כל מה שקרה , מילה במילה לא חסך דבר.
הוא ביקש לדעת מה קרה ליוכי, התחנן לשמוע מה קרה לה.
עלי מחמוד החליט לעזור ליריב ולהביא לו מזון יום יום, ולהתחקות אחר הידיעות הנשמעות במקום על יוכי. הוא הבטיח בשבועה.
ערב אחד בעלטה כבדה, עלי מחמוד יצא כרגיל אל הבקתה ולא חש בעוקבים אחריו .
" ידיים למעלה" נשמע קול מאחוריו.
הוא הסתובב וראה קבוצת אנשים לבושים בגדים רגילים עם אקדחים שלופים פונים אליו.
"מה מעשיך כאן ומי אתה ?" פנה אליו האיש הקרוב אליו ביותר .
"אני טעיתי בדרך, בואו אחריי ואחזור לביתי" אמר עלי
הוא רצה להרחיק אותם מהבקתה שבינתיים הוא עצמו כבר התרחק ממנה.
הם כיתרו אותו וצעדו איתו ואחריו עד לביתו הזמני.
רחלי גבאי
המשך יבוא
