קיטו ישן שנת ישרים, עינו מכוסה וחבושה, כאשר הDURE שאל את נדיה בפליאה
-מאיפה באת ילדה. מי נתן לך את הסוד לרפא אנשים?
נדיה הסמיקה ונבוכה מאד מול מתופפי העל והקוסם בעצמו כאשר גמגמה משהו אודות התגלות האב הקדמון שלה,
- אני חושב שזה הפתרון לקרב האחרון מול אנשי הלילה, הם כבר לא יבואו להטריד כל עוד את תנגני את תיפוף הריפוי הזה ,
נדיה החליטה לגלות , כי הסוד לא היה שלה והיא חשה שהאנושות כולה זקוקה לריפוי,
היא לקחה קערה והדליקה שלושה זרדים. אמרה לחבורה שהתעגלה סביבה לעצום עיניים למחצה ולהביט דרך הריסים, ממש כמו בחצר סונגלו ומאהווה.
היא החלה לתופף את האות א' והמשיכה כך כל הלילה ללא מילה גילתה לאלופים את כל תורת הריפוי בתוף.
- אותיות מחוברות יהפכו למילים והמילים למשפטים. זכרו שאין כאן חזרה רפטטיבית על ביטויים אלא מעבר מיידי מביטוי לביטוי, יש להתרכז ומעל הכל יש לדעת גם לכתוב ללא שגיאות.
- בילאהי וולאהי תלאהי.... מחרים מחזיקים אחריה כולם יחד.
כל פעם מישהו הזין את האש בעוד זרדים שהתפוצצו בגיצים באוויר, ראס הגיע ונתן את ברכתו לגילוי.
דוסובה הנערה הנוספת פקחה זוג עיניים סקרניות וכמו כולם גמעה בהתלהבות והפנימה את היסודות של התיפוף המקודש שזרם מידיה של נדיה.
כאשר עלה השחר נדיה היתה כבר מעולפת לגמרי ממאמץ אדיר שהשקיעה בהעברת ידע מפורט ומחודד,
הקבוצה החלה לתופף אותו יחד,
באותו בוקר לא הלכו לשדות לחפש עקבות מהלילה.
בעיניים טרוטות מעייפות הם ניגנו שוב ושוב את מה שהועבר להם,
לאט לאט חשו כולם את המוח הכללי מספח אותם אליו.
מחשבות שנכנסו לאחד עברו לשני כמו מיים בכלים שלובים.
הנשימה התאחדה עם התופים ויצרה איחוד של כל המוחות למוח אחד גדול.
הקוסם מלמל- זו הסאיארה ?
- ספר לנו מה זה ?
- ידוע מדורות קודמים שאנשים שמתופפים יחד את התיפוף המקודש מתחברים למוח אחד.
- רקמה מוחית שבה הכל גלוי וידוע לכולם. אין סודות יותר. כולנו יודעים האחד על השני כל שניתן לדעת. המחשבות שלנו זורמות לכיוון אחד.
קיטו התעורר משנתו ויצא לחצר, לתדהמתו ראה את כולם במצב של עייפות אך עם אור בעיניים.
הוא הביט בנדיה והנהן תודה עמוקה על כך שעינו שבה להיות בריאה .
- אני לא יכול להיות כאן יותר אמר.
- מה זאת אומרת? שאל הDURE ?
- אני הולך מכאן, עשיתי את שלי והלכתי על גופות אנשי הלילה במשך שלוש שנים. אני רוצה להתאוורר. באתי לכאן מכיוון שהם אכלו את אחותי. רציתי לנקום.
- עכשיו איני רוצה לנקום יותר. אני רוצה לחזור לחיות את חיי.
- תודה נדיה שריפאת לי את העיין.
- מי יודע מה היייתי עושה עם חור בעיין.
הקוסם אמר-
-אל תעזוב אותנו מהיום למחר . אני רוצה לנסות את התיפוף שנדיה העבירה לנו.
הלב שלי מכיר אותו , אך השכל לא ידע. אולי לא נצטרך ללכת על גופות יותר אולי נתופף והכל יקרה ...
- אכן נתופף והכל יקרה.
- קיטו התעקש ואמר :
- החלטתי לעזוב ויהי מה, חיי ימשיכו לאור השמש , באוויר הפתוח. ומעל הכל- עם רקדנים ורקדניות... למה לא ? כולם עושים עכשיו להקות של תיפוף וריקוד ורק אנחנו כאן מתמודדים עם שדים ואנשי לילה.
- נמאס
נדיה לא ידעה מה לומר.
איך קיטו יכול לדבר כך ללא שום פחד או יראת כבוד מול הקוסם, המאסטר, מגרש השדים המדופלם שהיא נשלחה ללמד אותו ואת גדודו.
ליבה היה במתח רב האם התיפוף המקודש יעזור לגרש שדים בצורה קלה יותר?
- כן כן, ענו לה כולם, כאילו אמרה זאת בקול .
זו הייתה הוכחה לחיבור השכלי בניהם. לסאיארה.
קיטו הוכלל בה בשנתו, אך הוא לא ישב כל הלילה להבין אלמנטים מסובכים.
אולי בגלל זה הוא רוצה ללכת.
היום המשיך במנוחת הלוחמים המחוברים למוח אחד והתחושה היתה שהחיים משתנים כרגע מול עיניהם ,
שום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה .
מסורת של מאות שנים הגיעה לקיצה היום.
קונצרט תופים
המשך יבוא
C רחל פיש בנגורה
