פרק 27 / עקדת יצחק נוסח חדש / סוף

פרק 27

עקדת יצחק נוסח חדש

הנקמה

השמש במרכז השמיים וגשם קל יורד בין קרניה ויוצר טיפות שקופות כזכוכיות של כוס שנשברה ומתפזרות בחלל המקום.

האדמה הרטובה מפיצה ריח של עשב טרי, ועקבות של פסיעות נטמעות בתוכה כבתוך בצק רך.

יוכי בחולצה פרחונית ומכנסיים שחורות , שערה אסוף בקוקו ארוך, עיניה מאופרות בצורה בולטת ושפתיה משוחות בשפתון בהיר. ממתינה בעצבנות ליריב שהלך לדירתו לשנות את תדמיתו מאיש המערות לגבר מושך.

הוא גלח את זקנו ואסף את שיערו שארך, עיניו הכחולות נצצו מאושר, לבש את סרבל העבודה, הביט בדמותו שהשתקפה במראה והיה מרוצה מעצמו.

במוסך הפועלים המתינו לו גם הם, ועלי מחמוד התהלך ביניהם כמו טווס בגינת ירק. הוא בעל החזות המזרחית , כהה עור ושיער, נמוך קומה ולא מלא, התקרב אל יוכי ולחש לה באוזן "תכף יבוא יריב ומה את מכינה לו ?".

היא רק חייכה והתנועעה בכיסאה באי נוחות מסוימת אולי מעט מהתרגשות .

הגיפ של יריב שעט לעבר המוסך ועצר בקול חריקת בלמים, לאמור "הנני אני כאן ואיש לא יזיז אותי מפה".

שעות בודדות חלפו עד שארנון הגיע. גבר חסון אף הוא עטוף במעיל חורף שחור ומכנסיים שחורות, ארשת פניו רצינית , גבות מכווצות ושפתיים חתומות.

עיני התכלת שלו רשפו גיצים של אש. הוא הגיע עם הרכב היוקרתי שלו עד לפתח המוסך. עמד בפתח דקות אחדות לפני שנכנס כאילו הכין עצמו לבאות.

יוכי, יריב ועלי ראו אותו עומד בהיסוס וקראו לו להכנס.

"אבא בוא כנס, מה מביא אותך לכאן?" שאלה יוכי כאילו לא קרה דבר

"אאא חיפשתי אותך וידעתי שאמצא אותך כאן " השיב לה במבט רציני

"איך את חוזרת לאדם שפגע בך?" שאל והרים את קולו

"אבא תירגע , הוא מצטער וגם אני אוהבת אותו" אמרה בביטחון

חמתו של ארנון עלתה והוא פנה אל יריב

"תסתלק מהחיים שלה , אתה שומע " אמר בציווי

"אני לא אסתלק כל עוד היא רוצה בי" ענה ללא פחד

ארנון רתח והושיט את ידו אל כיס מעילו והוציא את האקדח,

"אבא השתגעת מה אתה עושה ?" צעקה יוכי וגוננה על יריב באותו רגע שנשמעה הירייה.

כדור אחד פילח את ראשה של יוכי והיא נפלה מדממת על רצפת המוסך.

לא עקודה הייתה במותה ולא מלאך שהמיר את מותה אלה שאר בשרה בעצמו קיפח את חייה שכל כך רצה בטובתם ולא ידע איך להגן עליהם.

רחלי גבאי

סוף  

מקווה שסיפקתי אותכם בסוף