מקומם של המחברים

תודה גדי,

כנראה זו הדרך הנכונה להכיר אנשים - דרך הכתיבה

כי בכתיבה אדם חוסף את עצמו

גם כשהוא מנסה להסתיר,

הדברים מתגלים בין המילים.

שבת גשומה ונעימה.

נכתוב גם נכתוב נורית יקרה

יופי של משפט עם הרבה חומר למחשבה

לילה טוב

שמוליק

תודה שמוליק,

אני סומכת עליך שתכתוב,

הרי איש מילים אתה.

שבת שלום שבת גשומה ונעימה.

באמת משפט יפה וכל כך נכון,

תמיד ישנו הרגע בקריאת ספר

שלרגע את מתחלפת עם המחבר

ובציור את פתאום מרגישה שיש מכחול בידך

ואת מוסיפה קו לציור, את זה שהצייר שכח.

שתהיה לנו שבת גשומה ונעימה.

אני לא מחפש להתחלף עם המחבר, אלא מחפש את הדמות שאזדהה איתה.

אחר כך, אני מחפש את המחבר באחת הדמויות בספר.. בשם מי הוא מדבר שם.. 

זו דרך נהדרת לקרוא ספר, להזדהות עם אחת הדמויות, ואז אתה נכנס אל תוך הסיפור דרך הדמות הזו.

תודה יקי,

שבת שלום.

סומכת עליך ידידי היקר,

הרי אתה צריך רק מילה 

רעיון קטן

ואצלך נוצר שיר,

עם חומר למחשבה.

תודה נורית ושבתשלום

תודה אילה, 

המשפט מנותק מהספר ועומד בפני עצמו,

ואגב הספר הוא סיפורים קצרים.

.

Il contrario di uno, במקור. תורגָּם לא-נכון, לא-בהיר, 

לא-מדויק. בעברית אומרים: הַהֶפֶךְ מִמְּךָ . או, לפעמים: 

הַהֶפֶךְ שֶׁלְּךָ/שֶׁלּוֹ וכו' - בשפת דיבור ותוך כדי שיחה.  

(להזכירך: "הַהִפּוּךְ " הוא התרגום ל-"הַמֶּטָמוֹרְפוֹזָה " 

מאת קפקא, בעברית. ) 

אבל אני משערת שהמשפט שהעלית תורגם טוב, כי זה 

משפט פשוט מאוד, ובתור משפט ארוך, אין הוא (ואין בו) 

ניב לשוני . 

נדמה לי שכוונת דבריו היא שלפעמים אנחנו מזדהים עם 

הכתוּב/עם דברי המחברים, ולרגע מהנהנים בראש תוך 

הרגשה של "ככה בדיוק אני חושב/ת", או  "מרגיש/ה" . 

משהו כמו "הוא (המחבר) כותב אֶת מחשבותיי/הרגשתי" . 

ואז, קל יותר להמשיך בקריאה: מתוך חפיפה או הזדהוּת 

רגעית.  

איזה משפט פסיכולוגי וענק העלית!, נוריתי יקירתי. 

אני חושבת על הסופרים והמשוררים שהם מקורות ההשראה 

אצלי, שלי, כולם גדולים, כולם מאפשרים לי להרגיש טוֹב 

כשאני יכולה להזדהוֹת/להיות בחפיפה עם דבריהם, ולוּ

באופן רגעי בלבד. 

תודה רבה-רבה לךְ!, נוריתי יקירתי.

הזדמנות נפלאה לאחל לך שבת שלום

ולשלוח לך חיבוק, נשיקה ואהבה. 

שלךְ תמיד, תמיד. 

רבקה

---

אכן רבקתי היקרה, בשמות של ספרים לא פעם יש בעיית תרגום.

ויש גם את הצורך שהשם ימשוך את הקורא, אז המתרגם מרשה לעצמו

קצת חופש בתרגום.

אבל המשפו מתוך אחד הסיפורים משך את תשומת לבי

והחלטתי להעתיק אותו. 

לא פעם נוצר חיבור עמוק עם המספר ומתלווים אליו במסע.

בציור למשל, קורה לי לא פעם שאני עומדת מול ציור במוזיאון

ומוצאת עצמי מניעה אצבעות כמו היה לי מכחול ביד,

וכך אני מבינה טוב יותר את הנחת הצבע של הצייר.

זו תנועה לא רצונית, אבל קיימת.

.

הבנתי. 

מה שאַתְּ ציינת בציור, אצלי זה מתבטא בהשראה: 

קודם, ניסיון לחקות (חיקוי ממש) סופר-משורר מסוים; 

אחרי כן, להפנים אֶת סגנונו. 

אחר כך, אני מצרפת אותו לרשימת הכלים העומדים 

לרשותי בכתיבה. 

שבוע טוב!, נוריתי יקירתי. 

חיבוק, 

רבקה

---

 מתחשבים במחבר או בנושא עליו הוא כתב. אז יש קשר מהתחלה עם היצירה. בתוך הקריאה זה כבר משנה לאן הוליך את הסיפור שלו ואיפה זה פוגש אותי... כמה שאני מזדהה עם המחבר ככה אני חשה חיבור ליצירה שלו וסופגת את עיקרי הניצוצות שהוא סיפק וגרם לגילויין. אם יצא לי לכתוב על זה. לא יודעת. אבל תודה שהארת. נורית יקרה ❤❤❤

תודה רחל יקרה,

כל אחד מוצא את דרכו להתחבר ליצירה.

שבוע טוב ופורה.