החלון האדום / פרק 5

החלון האדום / פרק 5

שמש בוקר חמימה האירה את החדר הקטן שבקומה השלישית, מבעד לתריס ששלביו היו בחלקם שבורים, זבוב טורדני זמזם באוויר בסיבובים מעגליים מעל המיטה הזוגית , מדי פעם נחת על אפו של ריקי שישן שינה עמוקה.

בוקר יום שישי חופשי, רוב המשרדים שובתים בימי שישי , גם המשרד של ריקי וגם של נילי שובת. ריקי ניער את הזבוב מעל אפו והתהפך לצד שני , עיניו עדיין לא נפקחו להביט סביבו .

קובי חייג שוב ושוב לנייד של ריקי אך לשווא , לא היה מענה.

השמש זחלה אט אט אל תוך החדר ועל פניו של ריקי, הוא פקח את עיניו והביט סביב , סביב וראשו היה כבד עליו, הביט במיטה במי שישנה לצידו ונזכר בליל אמש, היא הביטה בו במבט אוהב וליטפה את פניו, הוא חייך אליה , הרים את עצמו מהמיטה וחיפש את השירותים,

"כאן מימין, ויש לך ארוחת בוקר במטבח" אמרה בקול מלטף

"תודה, אני חייב לעוף מפה" אמר בחרדה והעיף מבט בנייד שלו

"וואוו כולם חייגו אליי, חייב לעוף" הוא החל ללבוש את בגדיו.

דליה המשיכה לשכב במיטה ולהביט בריקי לובש את בגדיו, הביטה בגופו החטוב כאילו צייר עבר עם מכחול על כל איבר שלו, עיצב אותו באצבעות עדינות משיכה אחת ועוד אחת והנה דמות מהאגדות.

הוא הודה לה ויצא, עבר על כל השיחות והראשונה שהתקשר אליה הייתה נילי.

"בוקר טוב נילי, מה את עושה היום?" שאל כמו תמיד

"מה קרה לנייד או לך , צלצלתי המון , לא שמעת ?" רטנה

"כל כך דאגתי כמעט רציתי לבוא אליך" הוסיפה בעצבנות

" לא, לא הכול בסדר נגמרה לי הסוללה אל תדאגי" נבהל לרגע

"אז מה עושים היום " שאל שוב בכדי לסיים את השאלות

"תבוא אליי ונלך לאכול ארוחת בוקר בקפה שממול" אמרה אחרי שנרגעה

ריקי שמח שהשיחה הסתיימה בהבנה ולא חפרה לו יותר מדי.

אבל נילי חשדה מעט כיוון שאף פעם הוא לא סגר את הנייד, ותמיד ענה לה כשצלצלה , את זאת היא ידעה.

רחלי גבאי

המשך יבוא