ואני פוחד

נכנסת לנבכי פחדנו 

ממש כך 

תודה

הַחַיִּים הֵם לֹא פְּשׁוּטִים

לְעִתִּים גַּם מַפְחִידִים

אַךְ בְּכוֹחֵנוּ 

לְהִתְגַּבֵּר עַל מַשְׁבְּרִים

רַק אִם בְּעַצְמֵנוּ נַאֲמִין..

שיר עם הרבה חומר למחשבה כתבת אברי היקר על הפחד של האדם הקטן.

יום טוב

שמוליק

האדם הוא כעלה נידף ברוח ויש יסוד לפחד

יום נעים איש יקר

ממני מרים

אתה חושש מן השגרה, זו שאין בה חדווה כלל. עדות עצמית מרגשת הוא השיר הזה. 

המשך לצעוד בנחת  מי שנולד הרויח , בכל זאת , כמה זרעים נכשלו בדרך ורק אחד מהם הצליח להגיע ולייצר אחד כמוך. לא פשוט  

שיר נוגע ומרגש 

אשמח גם לראותך קורא את השירים והסיפורים שלי :)* 

אכן שגרה שכזאת מפחידה ביותר, אנו רוצים חיים עם משמעות מסוימת  

.

חף מדימויים - לא ממש. 

יופי של דימויים אנלוגיים. 

מדַבר אליי. 

תודה רבה, אברהם. 

רבקה

---

את הבית הראשון כתבתי על דרך השלילה לכן הרשיתי לעעצמי להיות חף מכל אלה. עם זאת בבחינת הדברים בעקבות התייחסותך, את בהחלט צודקת.

 ושוב תודה רבה.

אברי.

אתה אדם קטן, דאגני, חסר ביטחון בעולם שאנן וחסר חדוות הבריאה. תודה רבה לך אברהם היקר. ערב קסום וחמים.