העתליה

אומרים שברגע שפיל אפריקני נפגש עם פיל הודי תהיה מלחמת עולם, אבל בחיים הם לא ייפגשו כי ריבונו של עולם הפריד אותם ושם את האוקיינוס ההודי ביניהם. וגם אומרים שאם בין תוניס למרוקוהיה גבול משותף, הייתה פורצת מלחמת העולם השלישית, ומזל שהצרפתים תקעו באמצע את אלג'יריה.
והנה יש לנו את גיברת אהובה לב שזאת המלשנית לאה מוגרבי שכותבת מכתבי הלשנה על כל מה שלא מוצא חן בעיניה, בעיקר בספריית נווה חמודותייםולעומתה יש את עתליה, ומי זאת העתליה? מדובר בטרנסג'נדר, בחור בשם ליאור חבובה שביום בהיר אחד החליט להפוך מחביב לחביבה ודרש הורמונים מהרופא וככה הפך את עצמו לאחת בשם עתליה דורפמן, בחורה עם ציצים ופרצוף של ערפדוזה עם זיפים, ערפדוזה שנזרקה מכל המקומות בגלל שלא ידעה להתנהג והפכה להומלסית מושבעת.
ולמה בחרה בשם דורפמן? אנא עארף? אולי אפשר למצוא את הפיתרון בטיזי נבי או בסיר תיתנקע או במעצר ששם ישב קלווידי בבעזר או ז'וזו' בנטרמא שנתן לעני תרומה. ובכל אופן, יום אחד עתליה דורפמן הגיעה לספריית נווה חמודותיים והתנחלה אצל הספרנית קרני ערקין שהייתה יותר מידי עדינה מלהעיר לה, וישבה שם וקישקשה במוח וגם עשתה את עצמה מומחית למחשבים, ואוי ואבוי אם אחד או אחת מהקוראות בספרייה הייתה/ היה מעיר לה, אחרת היה זוכר למקלחת של צוננין ורותחין בלי מרכך ובלי נקה שבע. והצרחות שלה רקעו את האולם, ובכל מקרה ישבה שמה עד שסגרו את הספרייה בשעה שבע והשומר היה מבקש מכולם לצאת כי הוא צריך ללכת לטפל בילדים ולשיר להם לילה טוב.
ומזלה של עתליה התנחס לגמרי, כיוון שפעם אחת עתליה צרחה ובדיוק הייתה במקום הגיברת אהובה לב, וראתה אותה שהיא צועקת וצורחת על ילדה קטנה שדיברה רק צרפתית, ומיד, אהובה לב, שיגרה מכתב או אימייל למנכל העיריה של קרית עקרון.
וההוא בלי לחשוב פעמיים שיגר מיד מכתב למנהל הראשית של הספרייה אליזבט פוג'ולובלסקי שמיד תוציא אותה, את עתליה ותשלח אותה לכל הרוחות.
ואליזבט אמרה לקרני ערקין שתוציא אותה מיד, וביקשה ממנה לעשות טלפון למשטרה
ובאה משטרה, ושני שוטרים הוציאו את עתליה דורפמן והיא קיללה את השוטרים וצילמה אותם ואמרה שתשלח עליהם תלונה יפה לעורך דין שלה שמטפל במיוחד במקרים כאלה.
ואז עברה למכולת של חפציבה תנעמי שהייתה מוכרת מרק וקובנה ומחשוש ומלאווח על הכיף כיפאק וג'חנון טעים לאללה וגם סחוג שיוצא ממנו עשן, וחפציבה נתנה לה להיות בחנות ולהטעין את הפלאפון שלה אבל אז עתליה חסמה את המעבר הצר בחנות, בגלל זה חפציבה, שתהיה בריאה, ביקשה מהעתליה לשבת בחצר שהיא יותר רחבה, בין הארגזים של העגבניות לארגזים של המישמיש.
ובאמת שמעה לה וישבה שמה עם התיק.
אבל אז איתרע המזל וגיברת דליה עשתה ספונג'ה במרפסת למעלה, וגרפה ועשתה שפריצה גדולה כמו גשם והתיזה את המים בדיוק איפה שישבה עתליה וההיא נרטבה וצרחה: "פוסטמה, מה את לא שמה לב? אני יתבע אותך!"
וגיברת דליה התנצלה אבל זה לא עזר לה כי עתליה שטפה אותה בספונג'ה של קללות עסיסיות.
וקמה מיד והלכה מן המקום וישבה ומצאה מקום בכניסה לתאטרון הפרנג'ים שמה בכניסה,
ותבינו, התאטרון הזה לא שופץ שנים, והכניסה הייתה בחירבונה כשאנשים מחרבנים בה ומתהמלסים בה ומלא סיגריות זרוקות שמה וחד פעמי וטיטולים.
 
וראתה מנהלת הספרייה גיברת אליזבט שהעתליה שם ולא משה מן המקום, וביקשה מהעיריה לשפץ ולסגור את המקום בגלל שהוא משמש להומלסים ועוד מעט ישמש לפרוצות ולנרקומנים
ובאמת, אחרי שבוע באה העיריה וחסמה את הכניסה לתאטרון בלוחות ברזל ותודה לאל אחרי שנים גם נמצא פתאום תקציב לשפץ את המקום ולהביא את הקבלן ארמונד שיתחיל לבצע. והעתליה המסכנה כיתתה את רגליה משמה ורגע, עוד לא סיימתי את הסיפור
כי אחר כך היה שם ליאם הבן של שרית המרוקאית שמלכלך את הפה שלו שהכיר את המקרה, ורצה לדפוק את אהובה לב המלשנית וכתב איגרת לעתליה שגיברת אהובה לב היא זאתי שכתבה עליה תלונה וגרמה לזה שיעזיבו אותה, ואז עתליה התכפרה ומיד, בלי שום דחייה הלכה לרחוב אלחריזי לחפש את גיברת אהובה לב הלא היא לאה מוגרבי ולעשות בה שפטים, בלי בג"צ ובלי שופטים.