יצירות אחרונות
ברוך גדול של מסע החיים (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/05/2026 06:34
גורלות אדם ואושרו-אסנת אלון גוילי (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -27/05/2026 05:14
סוף עולם (5 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -26/05/2026 22:39
כתוב: אהבה (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/05/2026 18:50
סיפור שלא נגמר🌹🌻🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -26/05/2026 15:10
הפינות שבהן אני נזכר היום (6 תגובות)
ZR /שירים -26/05/2026 15:08
חתונה שנייה - פרק הסיום (6 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -26/05/2026 12:12
הזמנה להשקת ספר (22 תגובות)
יצחק אור /שירים -26/05/2026 11:44
סיפורים
אפוקליפסה עכשיווהטיפו ההרים דם וכל הגבעות תמוגנה. ועמקים הפכו תהו ואורות הפכו חשך ולילות שיטחו אורן על ימים. אז קראה דארק לחושך יום ולאור קראה היא לילה. ובלהט החרב המתהפכת גירשה לאדם מגנה מאצל הכרובים. דרור אז קראתי לעצמי. במורדות ההרים רצתי. יחף וערום בין נחלי דם, זורמים בשצף קצף, חופרים במהירות בלבו של ההר. ועופות טרף, בשר וכסף, מצווחים על ראשי. הלאה הלאה במורד האדום הלאה אל התהו הכחלחל רב ערוץ וסדק ומבואות ומחשכים עמוקים עמוקים. צדפי ענק קדומים קדמוני והיו מכשלות לרגליי וינועו הנה והנה על רגבי האש הרותחת. ולפני סוחף האוויר בגלים זהובים כחלחלים את הצחוק המתגלגל של דארק. צחוק המסיט אבנים ומכשלות הנה והנה אל נגד רגליי החבולות. שם עמדה היא דארק איתנה על רגליה ושתי ידיה מורמות אל רקיע. בפיסגת שער השמים על פסגת רכס הררי בתר עמדה. ושערותיה ארוכות, מחלפות נחושת זוהרות באור יקרות. וצחוקה אדום לוהט רץ ומתגלגל בנתיבים כחלחלים מעל ערוצי ההר. ובכל מקום שיפגע הצחוק ,יזרע הוא הרס ואבדון. וכל מקום עליו ירפרף ויחלוף יקפא אל מות נצח עולמים. פעם היתה היא חוה ואני אדם. היום היא דארק ואני יהומם. היא הבורא היא הבריאה היא היקום ואני נמלה . נמלה קטנה עצלנית צרועה. נע ונד בין עולמות התהו. בין חדש לישן במרדפים שבין תהומות וארצות חולפות, אקלימים ושדות ירוקים. שם בין ערפילי ליל ותנינים גדולים. שם, להיות לזרא, לנע ונד בין מחולות כנף, עופות הנחושת. מלקט לחמי בין גללי יצורי בראשית לגללי חיות הכסף. עת לשוח תצא היא דארק על מושב ענן ברקיע תבעיר אורות לפיד במרחק ושתי עיניה תניני לבה רותחת וצחוקה ירעם בעמק ותסחטני בו הדק וסחוט. הרם ונפנף. זרוק ומשות. עד אפול ארצה בין גלי הצחוק האדום הלוהט. "יהומם!" קראה אחרי דארק אייכה! ממבואות רקיע מעל ומרשפי אש מתחת עיניתיני, וצחוקה מרעיד מיתרי עולם ויריעותיו. "יהומם!" קראה בקול שמים מתגלגל כרעם "יהומם!" אכן היממתני שראשי סחרחר היה עלי ורוחי חישבה להישבר. "שוב אשוב וארדוף ימיך בסער עד תשוב אל האדמה!" אמרה. אז, פערו תהומות לועות אימה ושורות להבים משונני שן חדים ערוכים לפני, ואמעד ואפול אל מעמקי תחתיות ואשוט אל מרחבי קיץ מהול בערפילי סתיו טרם סולק מן היקום. אז, תנשוף דארק אש וגופרית מנחיריה, והיא עלומה. הולכת ונעלמת בטבורה של מסגרת ורודה. ותמות דארק על פני אלוהים אביה יום אחד! בראשית פרק א פסוקים 1-5 תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |