יצירות אחרונות
כינור אמצע חיי (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (14 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (7 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
סיפורים
אפוקליפסה עכשיווהטיפו ההרים דם וכל הגבעות תמוגנה. ועמקים הפכו תהו ואורות הפכו חשך ולילות שיטחו אורן על ימים. אז קראה דארק לחושך יום ולאור קראה היא לילה. ובלהט החרב המתהפכת גירשה לאדם מגנה מאצל הכרובים. דרור אז קראתי לעצמי. במורדות ההרים רצתי. יחף וערום בין נחלי דם, זורמים בשצף קצף, חופרים במהירות בלבו של ההר. ועופות טרף, בשר וכסף, מצווחים על ראשי. הלאה הלאה במורד האדום הלאה אל התהו הכחלחל רב ערוץ וסדק ומבואות ומחשכים עמוקים עמוקים. צדפי ענק קדומים קדמוני והיו מכשלות לרגליי וינועו הנה והנה על רגבי האש הרותחת. ולפני סוחף האוויר בגלים זהובים כחלחלים את הצחוק המתגלגל של דארק. צחוק המסיט אבנים ומכשלות הנה והנה אל נגד רגליי החבולות. שם עמדה היא דארק איתנה על רגליה ושתי ידיה מורמות אל רקיע. בפיסגת שער השמים על פסגת רכס הררי בתר עמדה. ושערותיה ארוכות, מחלפות נחושת זוהרות באור יקרות. וצחוקה אדום לוהט רץ ומתגלגל בנתיבים כחלחלים מעל ערוצי ההר. ובכל מקום שיפגע הצחוק ,יזרע הוא הרס ואבדון. וכל מקום עליו ירפרף ויחלוף יקפא אל מות נצח עולמים. פעם היתה היא חוה ואני אדם. היום היא דארק ואני יהומם. היא הבורא היא הבריאה היא היקום ואני נמלה . נמלה קטנה עצלנית צרועה. נע ונד בין עולמות התהו. בין חדש לישן במרדפים שבין תהומות וארצות חולפות, אקלימים ושדות ירוקים. שם בין ערפילי ליל ותנינים גדולים. שם, להיות לזרא, לנע ונד בין מחולות כנף, עופות הנחושת. מלקט לחמי בין גללי יצורי בראשית לגללי חיות הכסף. עת לשוח תצא היא דארק על מושב ענן ברקיע תבעיר אורות לפיד במרחק ושתי עיניה תניני לבה רותחת וצחוקה ירעם בעמק ותסחטני בו הדק וסחוט. הרם ונפנף. זרוק ומשות. עד אפול ארצה בין גלי הצחוק האדום הלוהט. "יהומם!" קראה אחרי דארק אייכה! ממבואות רקיע מעל ומרשפי אש מתחת עיניתיני, וצחוקה מרעיד מיתרי עולם ויריעותיו. "יהומם!" קראה בקול שמים מתגלגל כרעם "יהומם!" אכן היממתני שראשי סחרחר היה עלי ורוחי חישבה להישבר. "שוב אשוב וארדוף ימיך בסער עד תשוב אל האדמה!" אמרה. אז, פערו תהומות לועות אימה ושורות להבים משונני שן חדים ערוכים לפני, ואמעד ואפול אל מעמקי תחתיות ואשוט אל מרחבי קיץ מהול בערפילי סתיו טרם סולק מן היקום. אז, תנשוף דארק אש וגופרית מנחיריה, והיא עלומה. הולכת ונעלמת בטבורה של מסגרת ורודה. ותמות דארק על פני אלוהים אביה יום אחד! בראשית פרק א פסוקים 1-5 תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |