מגדלים

מגדלים

כמגדלים בחול שים סחף 
ברחו ממני משפטים 
שהזיתי בהקיץ
מילים שניסתי ללחוש 
על דל שפתיי 
שוב ושוב
כפסוקי תורה 
שנאלצנו לדקלם 
בבית הספר היסודי,

כילד קטון 
עמדתי מול שבר נורא
מול שכחה שהכתה בי כגלים 
מול פאר יצירתי שהתנדפה עם אדוות,

אולם,דמעה קטנה ומרה
זלגה אל שפתיים יבשות 
ממלמוליי שירה 
פתחה בן צוהר לעולם פואטי מחודש,

אולי אחלום על יצועי
ומילים, כבשים פועות באחו 
ללחוח זרזיפי השראה מתוכי 
ואני ככלב רועים
נוהג בן ורואה 
כי שבו מים