שירים

הוּא הָיָה מִין סוּג שֶׁל וָלֶנָטִינוֹ כָּזֶה
שֶׁהַיּוֹם דֵּי נָדִיר לִפְגֹּשׁ, מַשֶּׁהוּ
מִסּוּג הַמּוֹהִיקָנִים הָאַחֲרוֹנִים בְּדוֹרוֹ –
אַגָּדַת יַלְדוּת שֶׁהִכְרִיזָה עַל בֹּאָהּ
בְּרַעַשׁ שֶׁל אוֹפַנּוֹעַ שֶׁפָּלַשׁ לֶחָצֵר
וְחִיּוּךְ שֶׁל קֶסֶם וְתֵבַת אָקוֹרְדְּיוֹן :
וֶרְסָנוֹ , וֶרְסָנוֹ, רִימֶמְבֶּר מִי....

אֶת מַלְכוּתוֹ הַבִּלְתִּי מְעֻרְעֶרֶת חָגַג
בִּימוֹת חַג שֶׁל שִׂמְחָה וּמוֹעֲדִים לְזִכְרוֹן
אֲנִי זוֹכֵר אֶת צְלִילֵי הַגַּעֲגוּעַ שֶׁל הַקְּלִידִים
בַּחֲנֻכָּה עִם " הַוְיִפְּרַח, וְיִפְרָח הַר מוֹדִיעִין"
וְאֶת " שִׁבֹּלֶת בָּשָׂדֵה כּוֹרְעָהּ בָּרוּחַ "
שֶׁל חֲגִיגַת הַשָּׁבוּעוֹת, וְעֵת נִצֵּחַ עַל הַמַּקְהֵלָה
בְּשִׁירַת הַהִמְנוֹן בְּטֶקֶס יוֹם הַזִּכָּרוֹן
וּבָנוֹת נִרְעָשׁוֹת מִיְּפִי תָּאֳרוֹ מִתְבּוֹנְנוֹת.
וֶרְסָנוֹ, הַבְּלוֹרִית הַמִּתְנַפְנֶפֶת לְאֶלֶף
רוּחוֹת- וְדַפֵּי יוֹמָן עִם מִכְּתְמֵי אֲהָבוֹת

נסים ורסנו היה המורה לזימרה של בית סיפרי.

ודאי שלא נמניתי עם שורת המקהלה, אבל

הוא היה כריזמטי, גבר יפה תואר עם חיוך מקסים

שגרם לבנות להתאהב בו - חלקן באובססיביות ממש

כמו שהעידו בחלוף השנים.

הוא הגיע למשרה של מפקח על לימודי המוזיקה

במשרד החינוך , ונפטר לפני מספר שנים.

ולמה נזכרתי בו? בגלל שירי החנוכה....

תגובות