כשהלב תוהה

הלב נאחז 

בכל מאודו

בשורשי סרק.

כל המאמצים

למנוע זאת

עולים בתוהו.

אבל אסור לאבד

את התקווה

ואת האמונה

הלב ישתכנע בסוף..

שיר כואב יקי היקר , נראה שאתה מרים ידים ופסימי ביחס לאהבה. אסור לתת לזה לקרות. תמשיך להאמין ולקוות.

יום טוב וחיבוק ממני

שמוליק

ואז אתה מחכה לזרעי הרגש
והנה הוא נאחז בשרשי הסרק
צריך לדשן טוב טוב ולהשקות
ויחזרו זרעי הרגש

מקסים

פסימי, כואב, נוגע ללב - אתה מנסה לשתול געגועים של אהבה בנסיון להנביט את האהבה אך כל ניסיונותיה העלו חרס. תודה רבה לך יקי היקר.

.

ברשותך, יקי יקר, על שורשֵׁי סרק: 

מול בית הקיץ שלנו, בילדותי, היה שטח ריק. 

היה מגודר, אבל אחותי ואני (כאן נכון:אני ואחותי) נהגנו לדלג 

מעליו ולרוץ, או לשבת, או - 

לקטוף ענבי בר, שצמחו משורשי סרק. 

איך הניבו שורשי סרק ענבי בר - אין לי מושג. 

אבל טעמם אִתִּי עד היום.  

איך אני יודעת שהשורשים ההם היו שורשי סרק - 

כך הסביר לנו אחד הפועלים שעבד בבית, בשדה, כל השנה. 

הוא גם הסביר שהשורשים האלה (זרעיהם, ליתר דיוק)

מגיעים משדות  אחרים, זרים, בעזרת הרוח. 

אני לא מאמינה גדולה בניסים-ו-נפלאות, אתה יודע. 

מה שאני כן - מאמינה בענבי הבר וזוכרת אֶת טעמם.  

כך ש- 

תודה רבה-רבה על שירךָ!, יקי אהוב. 

הוא כואב, הוא אומר אֶת שלוֹ, אֶת שלךָ, והוא שיר טוֹב. טוֹב. 

אִתְּךָ תמיד, תמיד, 

רבקה

---

איש יקרלייייייייייייייייייייייייייייייייי

נוגה השיר ופסימי

ברצונך להעניק לליבך גבעול משורג עלעלי אהבה

איזה דימוי מקסים

אך במקום זה הלב נאחז בשורשי סרק

איש יקרלי-אסור לך לאבד את התקווה, עליך להאמין

שהכל יכול לקרות והאהבה תצוץ גם מן הכאב

הרבה בריאות ןכל הטוב בעולם עם שפע אהבה

מאחלת לך מכל ליבי

יום נעים

מרים

את גבעולי האהבה אתה מבקש להפריח, אך שוב ושוב מנקש שורשי סרק ונאלץ לעדור אדמת מכאובים. איזה דימוי עוצמתי! 

משכן לחידות האהבה

אל.תרפה ואל תחת

עוד תקצור

שורשי סרק. התעודד ושתול שתילי בוסר!

אולי מפוכח הוא  

חסר אמונה 

חומות הגנה שלא יפגע. 

יום מואר לך יקר

כמה שאתה משתדל להביא את הפריחה הזו עדיך, זה לא קורה. שיר מרגש וכתוב להפליא