שירים

הכדור שלי -
לא שאני משעבדת למחזה הזה . אבל כאנתרופולוגית חובבת
עוקבת אחרי תופעות אנושיות מרתקות
למשל, איך כל כך הרבה המוני המוני עיניים נצמדות לאקרן הטלוויזיה
צופים במין תאווה שקשה להגדירה אחרי ה"בולקעלעך" הצבעוניים הממוספרים.
רבים מן המהופנטים אל הכדורים הצבעוניים מקווים כי אחרי שהכדורים יפסיקו להסתובב
ויצנחו קצת מותשים כמו אחרי מעשה אהבה,
קומץ מן הצופים בצג - כבמעשה קסם ייעשו בן רגע למיליונרים.
ויש כאלה - הרוב - שיקנאו במי שנעשו המיליונרים.
ואיך ינודו לעצמם בתיסכול על רוע מזלם ויקנאו באלה ששיחק מזלם.
"אפילו שבכלל לא מגיע להם - ולנו מגיע יותר".
בהשראת מה שקורה לאחרונים העצובים,
חבר קרוב שלי אף המציא את הפתגם ש
"הכסף של העשירים מעייף את הפה של העניים"
ואז כשעירית ענבי המפעילה הנצחית של מכונת כדורי הלוטו נפרדת מאתנו,
כבות גם עיניי הצופים במחזה הזה.
הם נפנים בלב קצת כבד לענינים אחרים.
נגמרה ההצגה. התפוגגה התקווה.
אשקר אם לא אומר שגם אני כמו כולם הייתי רוצה שחשבון הבנק שלנו
יהיה קצת יותר תפוח שלא תעגם עלי נפשי על כי אין בידי די
כדי לקנות את המגפיים המהממים האלה שאני חושקת בהם
החולצה הנהדרת שהיתה עושה אותי מה זה חמודה ומה זה אישה
והתכשיט הזה שיהפכני למאושרת.
נו, טוב, אל תרימו גבות גם אני אישה!
אבל האמת היא קצת שונה לא המיליונים הם אלה שכלתה אליהם נפשי:
בהסתכלי במחזה מכונת-הלוטו,נשית כזו חולמנית-הוזה אז כן!
גם אני מרותקת לא בשל פיתוי הכסף המסנוור.
אני מהופנטת בשל היחסים הקרובים כל כך בין הכדורים במכונה.
ההתנקשויות הרכות-הנעימות, מגעים מהוססים או אפילו חזקים.
חבטות החיזורים, זה "התוקף" וזה הנהנה (סליחה, נהנית);
כשהם מתחברים חזק חזק - ונפרדים; מתחברים רך-רך,
בדבקות עזה ועיניים מתלחלחות - ומתרחקים.
נאנקים קלות בעת שגופיהם פוגשים זה את זה.
בבואם זה אל זו. כאנחות מפגש בין גבר לאישה.
מראה הכדורים בתנועתם מעורר בי כמיהות. ככה עובד המוח שלי
התר אחרי אהבה, ככה מתרגשת הנשמה שלי.
מוח ונשמה השואבים מפגשי כדורים לו לא שייכים

ונופחת בהם קסם ההזייה.
רוצה להיות כדור אחד ורוצה שכדור אחר יחפץ בי - ואני אחשוק בו.
רוצה שיקרב עדי. יקחני.
רק הוא ואני. ארבעה האחרים מיותרים. שיתחכך בי. יתחבר אלי.
רוצה כזה במכונת חיי. לא בזו של הלוטו.
לא צריכה שיחזו בנו מיליונים. רוצה שרק עינינו יפגשו.
גופינו ידעו זה את זה. אהבתנו והתרגשותנו
ישקשקו לנו את האושר,
ישביעו את הכיסופים.
ואז אהיה ברגשותיי לא מיליונרית-לוטו
אלא מולטי - נאהבת!
ואוהבת!
טיקונית של אושר!
היכן אתה כדור שלי, החי בקרבי בחזיונותי?
הגיבור המככב בהם. נע במראותיהם.
אלה הפוקדים אותי בעוצמי את עיניי
מתמסרת לקרני השמש החמימות בחוף הים או בסתר תחת שמיכתי.
אתה עמי כל כך. צמוד! אך את מראך לא אדע. אף לא את מקומך.
בּ ו א!
בוא אל בין זרועותיי,
בוא אל בין...
~

כַּדּוּר אִשָּׁה, כַּדּוּר גֶּבֶר

לִפְעָמִים
אֲנִי חָשָׁה בַּשִּׁגְרָה הַזּוֹ
כְּמוֹ אוֹתוֹ כַּדּוּר צִבְעוֹנִי מְמֻסְפָּר
הַמִּסְתַּחְרֵר בַּכְּלוּב שֶׁל הַלּוֹטוֹ
וְעִמִּי עוֹד כַּמָּה כַּדּוּרִים מְמֻסְפָּרִים אַחֶרֶת
מִתְגַּלְגְּלִים מִסְתַּחְרֵרִים
רְאִיתִיךָ, וְהִנֵּה גַּם אַתָּה שָׁם,
סְחוֹר סְחוֹר תָּנוּעַ לְצִדִּי
וַאֲנִי בְּכְמִיהָה בָּחַרְתִּי בְּךָ.
עַד נִפַּלֵט אֶל הַמְּצִיאוּת.
סוֹף סוֹף נֵצֵא לָחָפְשִׁי
הַתִּזְכֶּה בִּי? הַאֶזְכֶּה בְּךָ?
הַנַמְשִיךְ לְהִסְתַּחְרֵר
אֲבָל יַחַד?
~

תגובות