גן של מרורים

ואני פוסע לי,

משתרך לבדי

בגן של מרורים !

נכון הוא 

הסיפא כואבת מאד 

לימים טובים יקר

עצוב שירך דני יקר ונוגע כל כך 

לצערנו, אינך לבדך בדרך היסורים אך לבדך בהתמודדות. למרות שמעת לעת גם פוגשים אנשים טובים באמצע הדרך. 

.

העובדות היבֵשות, שהן גם מוּחשיוֹת, מצביעוֹת על כך שהיקום 

אִינְדִּיפֶרֶנְטִי לַמתרַחש בּוֹ, סביבו, בָּנוּ, בְּךָ, בִּי. 

ואַתָּה מסתכל סביב ורואה שגם סביבתך הקרובה אדישה 

למתרחש בךָ, לבדידותךָ, 

ומרגיש שאתה פוסע בגן של מרורים. 

הרגשה קשה מאוד לשאת בָּהּ. 

תודה רבה-רבה על שירךָ הנוגע, דני יקר לי מאוד. 

רבקה

---

בחיים לעיתים נשארים בודדים ואז ההתמודדות עם הקשיים גדולה שבעתיים, והתחושה כאילו אתה פוסע בגן של מרורים וכל שרצית הוא לפסוע בגן של שושנים.

כל שנותר להמשיך להתמודד ולא להתייאש ועוד יבוא הרגע וגן המרורים יהפוך לגן של שושנים.

שיר כואב כתבת דני היקר..

בופ"ש נעים

שמוליק

שבוע מבורך בכל טוב לך 

ושתדע  בריאות אושר ושמחה