כמו בחיים ולא

המילים מפרות אותך בטוב או ברע. 

שתמיד יהא בטוב

כְּשֶׁהַמּוּזָה אוֹתְךָ חוֹבֶקֶת

וּמִלִּבְּךָ אֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּסְּבִיבְךָ

יוֹצֵאת הִיא וְרוֹמֶזֶת

אֵיזֶה עוֹלָם נִפְלָא

וְאַתָּה אֶת הַתְּחוּשָׁה

שֶׁהִיא עַזָּה וְכַבִּירָה

יוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ אָז לְשִׁירָה.

מקסים השיר שכתבת דני היקר , המוזה שיוצאת מליבך וחובקת אותך נותנת לך את ההשראה לכתוב את שירתך.

שבוע טוב

שמוליק

איזה ביטוי נהדר, ובפיתולי שאון החיים אתה מוצא נחמה בכתיבה, כשהמוזה מגיעה לביקור. 

את שניהם אתה חובק ויודע כי המילים יבטאו זאת היטב 

החיים יפים יותר 

קול הלב והדיו -

שם נשמעים

בצבעי ההוויה -

לבושים.

המוזה מאפשרת לך לכתוב על החיים ומה שביניהם

על הדבש ועל העוקץ ואתה לא מוותר על הדיו ועל המוזה

וכך תעשה איש יקר-אל תוותר

שבוע ניפלא ויום נעים

ממני מרים

.

נפלא, להרגיש ככה. 

אשריךָ. 

תודה רבה-רבה, דני יקר מאוד. 

רבקה

---