בין קמטי הגעגועים

מלקט שאור 

כואב

וְהָיִיתִי כְּקַבְּצָן

הַצּוֹבֵר הַמְּלַקֵּט מָעוֹת

שֶׁל תַּעְתּוּעֵי

חֲלוֹמוֹת.....

בְּמִכְחוֹל מִילוֹתֵךָ

מְצַיֵּר אַתָּה צִיּוּר מְדַמֵּם

שֶׁל זִכְרוֹנוֹת אַהֲבָה

בִּצְבָעִים שֶׁל אָפֹר..

שיר כואב יקי היקר , והתחושה של להיות קבצן קשה מאד. תתעודד חבר יקר, ותתחיל לראות גם את האור החודר לחדר בביתך עם בוקר.

האור הזה אוהב אותך.

יום טוב ומבורך

שמוליק

כל דימוי כאן יפה מקודמו ונוגע, ומרגש, ומעציב. 

.

לקַבץ אֶת תעתועי החלומות של עצמנו - 

דימוי שיש בו מן הרחמים - ומצד הקורא/ת, מן ההערצה

על דיוקוֹ. 

אַתָּה ממשיך להפליא אותי ...  

תודה רבה-רבה!, יקי אהוב, משורר יקר לי. 

אִתְּךָ תמיד, תמיד, 

רבקה

---

כמו קבצן אתה מלקט אותם

ביחד עם הגעגועים

והזכרונות על אהבה שהייתה.

נותרת עם הבדידות

וזה כואב ועצוב.

מבטא חוסר אונים, אכזבה רבה - אתה מרגיש כמו קבצן האוסף מעות של תעתועי חלומות. תודה רבה לך יקי היקר.

צנחת לבירא עמיקתא של היאוש והיובש. עצוב. אבל יפה . הויז'ן ❤❤❤❤

הליקוט או שמא החסך 

לא יודעת מה יותר כואב 

שבת טובה יקר