בית חדש

לפני שבוע עברנו לבית חדש.

לא יודע למה כולם כל כך לא רצו לעבור לגור לפה, התברר שזה בכלל לא נורא לגור בבית קברות. כן, היום אנו גרים בבית קברות ואני אפילו רואה יתרונות בזה, אבל עליהם אספר יותר מאוחר. קודם אני רוצה להסביר איך בכלל הגענו לכאן.

אימא שלי, שתהיה בריאה, כל כך אוהבת לקנות כל דבר שמציעים לה שלפני חודשיים קנתה מקום בבית קברות לכול המשפחה – לארבעתנו, לא כולל הכלב. לפני חמש שנים היא כבר התפתתה למשהו דומה – היא קנתה זוג יחידות נופש  בכלכותה, הודו. מה קשר שלנו להודו? שום קשר. למוכר ששכנע את אימי שזאת מציאה שחייבים לחטוף אותה, אז למוכר הזה כנראה שיש קשר להודו. אבל לאימי אין שום קשר. גם לאבי. לאחותי – אני לא חושב שיש משהו שמושך אותה במיוחד לשם. ולי? אני די בטוח שאין לי כלום שבגללו הייתי רוצה דירת נופש בכלכותה. דרך אגב, מישהו יודע איפה היא נמצאת בהודו. ואם כבר מדברים על זה, מי מסוגל להראות מיד, בלי להתכונן ובלי להציץ על השמות המודפסים, איפה נמצאת הודו על מפת העולם?

בכול מקרה, לפני כחצי שנה הצלחנו למכור את יחידות הנופש האלו ברווח – הוספנו רק אלפיים שקלים, לא יותר. הקונה לקח על עצמו אפילו דמי העברת בעלות ובולים. אז זהו, אחרי שנפקדנו מאלפיים שקל ויחידות הדיור, מוח של אימי דרש משהו במקום. חודש אחר כך המוכרים של יחידות נופש מסרו את רשימותיהם למוכרים של יחידות בית קברות ואלו מיהרו לפנות לאימי כל עוד היא לא עשתה עוד כמה עסקאות שיכולות להביא אותה לפשיטת רגל. הם לא חיכו לעסקאות חדשות, הם בעצמם גרמו לאימי לגרור את משפתחינו לפשיטת רגל. וטוב שכך, כי מאז יש לנו שקט – כבר לא מתקשרים מבנקים או כרטיסי אשראי או מכולת. אפילו שכן לא דופק בדלת כל ערב, כי בעצם עברנו דירה. אתם מבינים, כאשר פושטים רגל, לא בדיוק יש כסף להחזיר משכנתא. וכאשר לבנק נודע דבר כזה, נחמדותו נגמרת מהר מאוד, למעשה לא למחרת, אלא אפילו לאתמול. כן, כן, ברגע שהבנק למד שאנו פושטים רגל, הוא שלח מכתב עם תאריך של יום קודם ושם מודיע שלוקח את דירתנו, אם לא נחזיר את כל המשכנתא תוך זמן סביר... של יום.

טוב, אז כך נשארנו בלי דירה, אבל אני רוצה להגיד לכם שזה דווקא טוב – עכשיו אין לנו תשלומי ארנונה, מים, ביוב, שמירה, קנסות חניה ועוד דברים שונים ומשונים שהעירייה שלנו קיבלה עבורם מקום ראשון בתחרות של רשויות הכי יצירתיות. עכשיו אנו גרים בבית קברות. ופה התברר לנו עד כמה אימי ראתה את הנולד, סליחה על כפל לשון – התברר שזה הבית הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם, הבית האולטימטיבי. הידעתם, שכאשר אתם קונים יחידת קבר, המחיר כולל הכול? והכול זה הכול – חשמל, מים, ארנונה, חניה חינם, שירות השקמה (למרות שהוא בעצם נקרא שירות השכבה), פרחים. אפשר לבחור איזה פרחים שרוצים, גם טריים וגם מפלסטיק, גם בעציצים וגם מצוירים, ומה שהכי טוב, שתוך כדי קטיפת פרחים מקברות, עושים גם טיול רגלי קליל.

אז זהו, הבית הנוכחי שלנו הכי טוב, מה עוד שיש בו ארבעה חדרים. אתם מבינים, אימי, כל הכבוד לגאונותה, קנתה ארבע יחידות לא בקיר ברצף, אלא שתי יחידות בקומה שנייה ושתיים בקומה שלישית של קיר הקברים. אז לפני שעברנו לגור לכאן, פתחנו פתחים בין כול הקברים שלנו, כך שכעת יש לנו בית ארבע חדרים. נכון, שירותים בחוץ ומטבח נמצא על יד הברז, אבל מי כבר סופר זאת. במקום זה, יש לנו כאן אווירה ממש של רוגע ושלווה, מה שנקרא שקט מתים.

אהה, ועוד לא הזכרתי יתרון נוסף – במידה ולאחד מאיתנו קורה משהו (נגיד מישהו מת), אז אפילו לא צריך לצאת מהבית). יתרון, לא?

שמעתי שבזיכרון יעקב בונים כרגע קיר קברים עם נוף אל הים. אני חושב שאולי נחליף יחידות שלנו ביחידות שם. בכול זאת עם נוף. מה אתם חושבים?