פְּלִיאָה מֻפְלָאָה

פְּלִיאָה מֻפְלָאָה
 

הֵלֵּךְ רוּחַ מַדְגִּיש תְּמוּרוֹת,

הֵיכָן שֶׁהֵן אֵינָן.

הֲרֵי הַיָּם אוֹתוֹ הַיָּם,

יֹפִי מָלֵא שַׁלְוָה

הַגַּלִּים עוֹדָם מַעֲלִים קֶצֶף לָבָן

תְּחוּשַׁת הַחוֹל אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה,

רַכּוּת נִפְלָאָה.

קֶרֶן אוֹר נֶעֱלֶמֶת שֶׁאֲנִי מְיַחֶלֶת לָהּ.

הַנֵּס כְּבָר כָּאן

וְעֵינֵי כֹּל כְּבוּיוֹת מִלִּרְאוֹת.

אוֹגֶרֶת תְּמוּנוֹת נוֹף,

הֵיכָן שֶׁהַנְּשִׁימָה נֶעֱתֶקֶת

פְּלִיאָה מֻפְלָאָה
~

הים הולך יחף,כמוני, לא נועל את מגפי החורף, לפעמים.כדי לא להותירו בגלמודיותו ,
אני משתדלת להגיע פעמים אחדות בשבוע. יודעת: הוא זקוק לי בדיוק כשם שאני זקוקה לו.

אנו מפרים זה את זה, אז מה אם אנחנו כבר בסוף דצמבר? שלא אלך אליו?

יום שישי, יודעת שיש הכנות , הילדים והנכדים צריכים להגיע אבל לשעתיים שלוש בבוקר
אפשר להנות שם בים, לנשום מלוא ריאותיי לאחר שבוע של ריצות 

מגיעה כמובן עם הנייד תמיד צמוד אלי כשהוא בעיקר על תקן של מצלמה,
טוב עושה גם שיחה שתיים כדי שהנייד ירגיש שהוא גם...נייד שאפשר לשוחח איתו

מה שנפלא בים הוא שתמיד הענק הזה מגיב אלי נכון, חבר שקט,לעתים;
רֵעַ סוער וגועש לפרקים. רואה ומבין הכול, חלק ממה שהוא קולט כומס לעצמו,
חלק הוא מציג לי כמתוך מראה, מרכך את ההשתקפויות ומקהה את הקצוות החדים,
כך אני זוכה רק לחלק שאני יכולה להכיל, עם מנה נבחרת כזו תמיד אוכל להתמודד .

כחבר טוב הוא מחזק ומתחזק אותי; ולכן גם מצליח לקלוט ולהעצים את תחושותיי ותשוקותיי.

גם משחרר-מרוקן ממני תחושות זעם או תיסכול.
משוחח עמי, לעת שמחה או עצב, בשפתו המרגיעה והבוטחת, שאיננה זקוקה באמת למילים..

הוא שם עבורי בלי תירוצים ובלי צביעות. תוכו כברו.

לעולם לא ישלח בי חיוך מאולץ כמקובל לעתים על אנשים.

לעולם לא ישגר אלי מבטים חסרי סובלנות מעבר לכתף; כאומרים: "נו, הגיע הזמן כבר!

אין לי כוח, אולי תלכי כבר..?"

תמיד יפרוש לקראתי זרועותיו ; נכון לעטוף אותי בחיבוק חם, בכול עונה.

מבין כגבר עז וחם - משאלת לב וחלומה של כל בת חווה.

הוא מזהה צרכיה של אישה לחיבוק מגן עוטף מבקיע חודר דרך העור הרגיש למעמקי הנשמה.

כך ינהג בי בכל מצב רוח השורה בי בבואי אליו.

ואני? אני כאישה הטובעת באהובה הנחשק נמסה בין זרועותיו.
~
​​​​​​​